סלימאן נאיפה נ' ניגם סלימאן ואח'

פסק דין

רקע ותמצית טענות הצדדים

התובעת, ילידת 1959, הגישה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לה, לטענתה, ביום 23.1.07 שעה שנפלה בעת ביקור בבית אחיה.

הנתבעים מס' 1 ו-2 הם אחיה וגיסתה של התובעת, בהתאמה. במועדים הרלוונטיים לתובענה, היו הנתבעים מס' 1 ו-2 הבעלים ו/ או המחזיקים של הדירה בה נפלה התובעת, לטענתה. הנתבעת מס' 3, מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מנורה") כשמה כן היא, חברה רשומה העוסקת בעסקי הביטוח. במועד הרלוונטי לתובענה ביטחה מנורה את הנתבעים מס' 1 ו-2 מפני תביעות מסוג התביעה בה עסקינן.

התובעת טוענת, כי ביום 23.1.07 היא ביקרה בדירתם של הנתבעים מס' 1 ו-2 (להלן: "הדירה"). לטענתה, בעת כניסתה לדירה היא מצאה את גיסתה מנקה את הדירה, תוך כדי הליכה בדירה, החליקה התובעת ונפלה על הגב. בעקבות נפילתה נשברו ונדחסו חוליות גבה של התובעת.

התובעת טוענת, כי בעת כניסתה לדירה עסקה הנתבעת מס' 2 בניקיון הרצפה תוך שימוש במים וסבון, דבר אשר גרם להחלקתה.

לטענתה, הנתבעים מס' 1 ו-2 גרמו במעשיהם ובמחדליהם לתאונה ולנזקים אשר נגרמו בעקבותיה ועל כן עליהם לפצותה בגין נזקים אלו. לטענת התובעת, מנסיבות התאונה עולה, כי הדירה ו/או העובדה, כי היו הרבה ומים וסבון על הרצפה הינם בגדר "דבר מסוכן" כהגדרת המונח בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ועל הנתבעים מס' 1 ו-2 חלה החובה להוכיח, כי לא הייתה לגבי הדירה רשלנות בגינה הם חייבים.

לטענת התובעת, הנתבעים מס' 1 ו-2 חייבים כלפיה חובת זהירות מושגית וקונקרטית והיה עליהם לדאוג לספק לה סביבה בטוחה ואמצעי בטיחות מתאימים וכן היה על הנתבעת מס' 2 למנוע מהתובעת ללכת בדירה שעה שניקתה אותה וכאשר הרצפה מלאה סבון ומים. לטענתה, הנתבעים מס' 1 ו-2 הפרו חובות אלו. התובעת טוענת, כי הנתבעים מס' 1 ו-2 התרשלו שעה שלא דאגו לסביבה בטוחה ונקייה ממכשולים למבקרים בדירה, לא דאגו לרצפה נקייה ממכשולים, אפשרו כניסת התובעת לדירה על אף סכנת ההחלקה, הנתבעת מס' 2 לא הזהירה את התובעת, לא מנעה כניסתה ולא עשתה דבר בכדי למנוע את התאונה. עוד טוענת התובעת, כי הנתבעים מס' 1 ו-2 נהגו בדרך שמחזיק דירה סביר לא היה נוהג בה.

התובעת טוענת, כי על הנתבעת מס' 3 לפצותה בהיותה, במועדים הרלוונטיים, המבטחת של הנתבעים מס' 1 ו-2 .

לטענת התובעת, היא אושפזה במשך שלושה ימים בבית החולים האנגלי בנצרת וטופלה על ידי חגורת גב עם המלצה למנוחה וטיפול נגד כאבים. לטענתה, לאחר שלושה חודשים היא נגמלה בהדרגה מחגורת הגב והמשיכה לקבל טיפול פיזיותראפי. התובעת צירפה את חוות דעתו של ד"ר חביב אללה גאזי ממנה עולה, כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור 20% בגין התאונה נשוא התובענה. התובעת טוענת, כי סבלה ועודנה סובלת ממגבלה קשה בתנועות הגב עם הקרנה לרגליים ומכאבים עזים בגב. לטענתה, אין בידה לעשות מאומה ובין היתר היא אינה מסוגלת לעלות במדרגות ולכופף את הגב ועל כן מתקשה בביצוע פעולות יומיומיות ונעזרת בזולת.

התובעת עותרת לפיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר לבעלה, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לעבר ולעתיד, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד וכאב וסבל.

מנורה מתנגדת לתובענה וטוענת, כי דינה להידחות בשל העדר עילה והעדר יריבות. מנורה מכחישה את עצם התרחשות התאונה וטוענת, כי אף אם ארעה הרי שארעה בנסיבות שונות מהנטען במסגרת כתב התביעה.

מנורה טוענת, כי התובעת והנתבעים מס' 1 ו-2 מסרו לה מידע כוזב והעלימו ממנה מידע חיוני לבירור חובתה והכל בכוונת מרמה. לטענתה, בנסיבות אלו אין תחולה לפוליסה. לטענת מנורה, הפוליסה אינה מכסה את נזקיה הנטענים של התובעת היות ובמידה וארעה התאונה הרי שהיא ארעה בגין רשלנותה הבלעדית של התובעת וחוסר זהירותה וללא קשר לנתבעים מס' 1 ו-2. מנורה מכחישה טענות התובעת באשר להתרשלותם של הנתבעים מס' 1 ו-2. כן מכחישה מנורה, את הטענה, כי בתאונה הנטענת היה מעורב דבר מסוכן, כהגדת המונח בחוק. לטענתה, לא הייתה כל סכנה אשר מפניה היה על הנתבעים מס' 1 ו-2 להזהיר את התובעת. מנורה טוענת, כי הנתבעים מס' 1 ו-2 נהגו באופן סביר ואף מעבר לכך.

מנורה מכחישה את האמור בחוות הדעת אשר צורפה לכתב התביעה. מנורה טוענת, כי אין קשר בין הנזקים הנטענים והתאונה נשוא התובענה. לטענתה, התובעת מבקשת לשייך פגיעות קודמות לתאונה בה עסקינן. לטענת מנורה, פגיעתה המוכחשת של התובעת הינה קלה ביותר ולא הותירה או תותיר נזק, נכות או מגבלה. עוד טענה, כי הנזקים הנטענים מוגזמים ומופרזים. מנורה ציינה, כי היא מתנגדת להגשת האישורים הרפואיים מכיוון שהוצאו למפרע וכן בשל העובדה, כי אינם תקפים עבור מוסדות משפטיים.

עוד טוענת מנורה, כי חבותה לשלם, במידה ותחויב לפצות את התובעת, הינה בכפוף להשתתפות עצמית של הנתבעים מס' 1 ו-2, בהתאם לקבוע בפוליסה.

הנתבעים מס' 1 ו-2 לא הגישו כתב הגנה מטעמם.

הראיות

התובעת והנתבעת מס' 2 הגישו תצהירי עדות ראשית. המצהירות נחקרו על האמור בתצהיריהן. בנוסף העיד הנתבע מס' 1. כמו כן, הצדדים הגישו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. לתיק בית המשפט הוגש תצהירו של סוכן ביטוח. משלא הגיע הסוכן לדיון ההוכחות הוצא תצהירו מהתיק, בהתאם להחלטה מיום 30.11.09.

התובעת הגישה חוות דעת של ד"ר חביב אללה גאזי לפיה נותרה לה נכות צמיתה בשיעור 20% בגין התאונה נשוא התובענה. מנורה הגישה חוות דעתו של ד"ר שי פריימן לפיה נכותה המשוקללת של התובעת בגין התאונה הינה בשיעור 9.75%. לאור הפער בין חוות הדעת מונה, ביום 24.6.08, ד"ר וייס כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי. ד"ר וייס קבע שלתובעת תנועות מלאות בעמוד שדרה ללא קיפוח נוירולוגי. המומחה קבע, כי נותרו לתובעת נכויות זמניות וקבע לה נכות צמיתה בשיעור 5% בגין שבר בחוליה גבית 11 ו- 5% נכות צמיתה עבור שבר בחוליה גבית 12 ובסך הכל קבע לתובעת נכות צמיתה משוקללת בשיעור 9.75%.

דיון ומסקנות