סלימאן נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר ניתנה ע"י קצין משטרה למשך 30 ימים, וזאת בגין חשד כי בוצעה באמצעות הרכב עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב.

2.כעולה מחומר הראיות, ביום 9/7/12 בשעה 11:40 נתפס המבקש כשהוא נוהג באוטובוס ומסיע נוסעים מעל המותר. למבקש רישיון נהיגה מסוג B , והוא הסיע 9 נוסעים כאשר על פי המותר יש באפשרותו להסיע 8 נוסעים בלבד.

3.ב"כ המבקש חזר בו מבקשתו לביטול הפסילה המנהלית (ראה: פרוטוקול מיום 16/7/12, עמ' 2). ב"כ המבקש עותר לבטל את איסור השימוש ברכב. לטענתו, הרכב שייך לדודו של המבקש, מר עמאש אמיר, שהינו בעל עסק להסעות.

דודו של המבקש לא יכל היה לצפות שהמבקש יעבור עבירה של הסעת נוסעים מעל המותר.

4.ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. מציינת כי למבקש רישיון נהיגה מסוג B אשר אינו מאפשר נהיגה באוטובוס. לטענתה, לו היה הבעלים של הרכב עושה ככל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה, היה מברר באיזה רישיון נהיגה מחזיק המבקש.

5.סמכות הפסילה של קצין המשטרה מותנית בקיומן של ראיות לכאורה. מעיון בחומר הראיות ובתיק החקירה, עולה כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס החשדות המיוחסים למבקש. המבקש נעצר ע"י שוטר, ברכב נמצאו 9 נוסעים. המבקש הציג את רישיון הנהיגה, ועולה כי הוא מחזיק ברישיון נהיגה מסוג B בלבד. המבקש בתגובתו מציין: "אני לקחתי 9 איש ואני מצטער". (ראה : דברי הנהג בפרטי נסיבות הדו"ח). כמו כן, מציין השוטר כי הנוסעים שילמו למבקש עבור הנסיעה ברכב.

6.למבקש רישיון מסוג B, והוא אינו יכול לנהוג באוטובוס כאשר הוא מחזיק ברישיון מסוג זה. דודו של המבקש לא בדק באיזה רישיון נהיגה מחזיק המבקש, ובכך יש כדי ללמד כי לא עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את ביצוע העבירה. שהרי טרם מסר למבקש את הרכב, היה עליו לבדוק שיש לו רישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב.

7.מעבר לכך, דודו של המבקש, מר עמאש אמיר, התייצב בבית המשפט ונחקר ע"י ב"כ המשיבה. מחקירתו עולה כי נתן את הרכב למבקש לצורך סידורים, ולא על מנת לבצע הסעות.

דודו של המבקש אינו מציין כי הזהיר את המבקש לבל יסיע נוסעים מעל המותר ובתשלום. הוא אינו מפרט מהן ההגבלות והתנאים אשר הציב בפני המבקש טרם אפשר לו לעשות שימוש ברכב. גם אם המבקש היה מחזיק ברישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב, הרי שדודו של המבקש לא עשה די כדי למנוע ביצוע העבירה של הסעת נוסעים מעל המותר.

8.דודו של המבקש מסר למבקש את מפתחות הרכב, ומכאן שהתיר לו את השימוש ברכב וסמך על שיקול דעתו באופן מלא. משפעל המבקש בניגוד להוראות החוק, אין לדודו של המבקש אלא להלין על עצמו. משאפשר דודו של המבקש למבקש לעשות שימוש ברכבו, הרי שהוא אחראי לתוצאות מעשיו של המבקש.

9.בנסיבות אלו, משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס החשדות המיוחסים למבקש, ואף לא הוכח כי הבעלים של הרכב עשה ככל יכולתו על מנת למנוע את ביצוע העבירה, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל.

10.אשר על כן, הבקשה נדחית.

11.תיק החקירה הוחזר למשיבה. המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: