סלימאן נ' מדינת ישראל

נוכחים:

פרוטוקול

ב"כ המערער:

הערעור הוא על החלטת ביהמ"ש תעבורה נתניה מיום 5.2.10.

המערער לא קיבל את הזימון לדיון. אחותו קיבלה את הזימון. המערער לא נהג ברכב. מדובר כאן בקבלן שיש על שמו כמה רכבים. הרכבים רשומים על שמו. עובד אחר נהג ברכב הזה. המערער לא ביצע את העבירה. חוץ מזה, מדובר בטענת התיישנות. תאריך ביצוע העבירה היה ביום 11.12.07, כתב האישום הוגש באוקטובר 2009. ההתיישנות היא על עצם הגשת כתב האישום.

ב"כ המשיבה:

אני מציג לביהמ"ש שני אישורי מסירה. באישור המסירה הראשון תאריך הדיון נקבע לנובמבר 2008, ולאחר מכן הדיון נדחה לשנה לאחר מכן.

ב"כ המערער:

בכל אופן, אנו מבקשים מביהמ"ש שיינתן לו יומו בביהמ"ש. מדובר בקבלן שמחזיק בהרבה כלי רכב שרשומים על שמו. לא ייתכן שאם עובד עבר עבירה אז המערער יחטוף את זה בעצמו.

לענין העונש, מדובר בבחור שאין לו עבר מכביד, קבלן עבודות כבישים בעל כלי רכב אשר רשומים על שמו במשרד הרישוי. העבירה בוצעה על ידי עובד מטעמו. הרישיון חיוני להמשך עבודתו. המערער מתגורר באזור הצפון, מרכז העסקים שלו באזור תל אביב, כל יום הוא נוסע לאתר העבודה שלו. העונש חמור במיוחד. בימ"ש קמא הטיל עליו פסילה של 100 ימים וחודשיים למשך שנתיים. בנסיבות הענין אנו מבקשים להקל בעונש שהוטל על המערער, להתחשב בחיוניות והצורך ברישיון הנהיגה לפרנסתו, ומאחר ומדובר בקבלן אשר עיקר עבודתו הינה על ההגה.

ב"כ המשיבה:

הוגשו שני אישורי מסירה אשר התקבלו בכתובתו של המערער, המערער בחר שלא להתייצב. מבקשים לדחות את טענתו ובקשתו להעביר התיק לבימ"ש קמא, האישור נמסר כדין. המערער בחר שלא להתייצב בביהמ"ש על אף שהאישור התקבל.

כמו כן, אנו מבקשים לדחות את בקשת חברי להקלה בעונש. ביהמ"ש קמא הקל מעבר לנדרש עם הנאשם, ואף לא התייחס בפסק דינו לפסילה על תנאי בת 3 חודשים אשר עמדה לחובתו של המערער.

מגיש גיליון הרשעות קודמות של המערער. נהיגתו מסוכנות. במהלך התקופה הזו הוא קיבל דוחות רבים על מהירות מופרזת. ביום 22.6.06 המערער נפסל ל-3 חודשים לשנתיים, וגם אחרי ביצוע העבירה הזו הוא ביצע עבירה של מהירות מופרזת והוטלה פסילה. מדובר בגזר דין מקל מאוד. מבקש לדחות את הערעור.

פסק דין

לפני ערעור על החלטת ביהמ"ש לתעבורה בנתניה (כב' השופטת רז) בתיק תעבורה 4157-10-09, במסגרתה הורשע המערער בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, 139 קמ"ש במקום 90 קמ"ש, עבירה לפי תקנה 54(א) לפקודת התעבורה.

העונש שגזר בימ"ש קנא – קנס בסך 1,000 ₪, פסילה בפועל בת 100 ימים, פסילה על תנאי בת חודשיים לשנתיים. המערער נשפט בהעדר.

מכאן הערעור שלפני.

בנימוקי הערעור מציין ב"כ המערער התיישנות העבירה בכך כי מדובר בעבירה שבוצעה ביום 11.12.

07, בעוד כתב האישום הוגש באוקטובר 2009. כתב האישום לא התקבל אצל המערער. לאחר צילום תיק בימ"ש קמא הוברר למערער כי נמסרה הזמנה לידי אחותו החתומה על אישור המסירה, אך הוא התגורר בדירה נפרדת. כן מציין בסעיף 8 להודעת הערעור כי במועד ביצוע העבירה המערער לא נהג ברכב.

לגופו של ענין: