סלימאן נ' יזמקו ואח'

החלטה

1.לפני "בקשה נוספת" להעביר את הדיון לבית משפט השלום בירושלים. לחילופין, מבוקש להעביר את הדיון לבית משפט השלום בפתח תקווה.

2.עסקינן בתביעה שעניינה נזק רכוש. על פי הנטען בכתב התביעה, עת נסע ביום 28.08.2012, רכב המשיב מ.ר. 2661164 (להלן: "הרכב הנפגע") בירושלים, ורצה לעשות סיבוב פרסה במקום מותר, בהיותו באמצע הסיבוב רכב המבקש 1 מ.ר. 67-732-61 (להלן: "הרכב הפוגע"), לא שמר מרחק ופגע בצד שמאל באמצע של הרכב הנפגע. כתוצאה נגרם לרכב הנפגע נזק (להלן: "התאונה").

3.הרכב הפוגע היה מבוטח על ידי המבקשת 2 (להלן: "המבטחת").

4.כתב ההגנה הוגש ביום 1.12.2013. המבטחת הכחישה אחריות לתאונה וכן את הנזקים הנטענים. לטענתה, עת נסע הרכב הפוגע בנתיב השמאלי, לפתע פתאום, ללא איתות או אזהרה, החל הרכב הנפגע, שנסע מימין לרכב הפוגע, לבצע פניית פרסה במהירות ובחדות ובתוך כך פגע בחלק הקדמי של הדופן הימנית של הרכב הפוגע. לטענתה, הרכב הנפגע ביצע פניית פרסה בניגוד לחוק; רשלנות נהג הרכב הנפגע תרמה במידה ניכרת לתאונה. בנוסף, מוכחש גובה הנזק.

5.ביום 28.11.2013, הגישה המבטחת את בקשה להעביר את הדיון לבית משפט השלום בירושלים. לחילופין, ביקשה להעביר את הדיון לבית משפט השלום בפתח תקווה. בבקשה טענה המבטחת, מקום מושבו של המבקש 1, הינו במעלה אדומים; מקום מושבה שלה הינו בפתח תקווה, התאונה ארעה בירושלים. משכך, הסמכות המקומית לדון בתובענה היא לבית משפט השלום בירושלים או בפתח תקווה.

המשיב התנגד לבקשה וטען, כי מקום מגוריו הוא נצרת, וכי העברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום בירושלים או בפתח תקווה מקשה עליו ועלולה להאריך את ההליך, בשל העומס הקיים בבתי משפט אלה.

6.בהחלטתי מיום 8.12.2013 דחיתי את הבקשה. קבעתי, כי במקרה של חברה שלה כמה סניפים, ניתן להגיש את התביעה בכל אחד מהם, שכן הם מהווים "מקום עסקו של הנתבע", וזאת על פי לשון תקנה 2 (1) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1967 (להלן: "התקנות"), וכי "כאשר מדובר על מקום עסקים של חברה נתבעת (או של גוף משפטי אחר) שהיא בעלת סניף ראשי וגם סניפים מקומיים, ניתן להקנות סמכות מקומית לבית המשפט החולש על כל אחד מהסניפים, ואין חובה להגיש את התובענה בבית המשפט שבאזורו מצוי הסניף הראשי או הסניף הישיר הקשור לעניין. ניתן להגיש את התובענה גם בבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא אחד הסניפים" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, ע' 27 ).

זאת ועוד, הקביעה, כי כל תביעה של מבוטח כלפי המבטחת תהיה נידונה במחוז המרכז, שם מצויים המשרדים הראשיים של המבטחת אינה סבירה לדידי. אין לצפות כי כלל לקוחותיה של המבטחת יגישו תביעותיהם נגדה במחוז המרכז. הדבר עשוי למנוע ממבוטחים/תובעים רבים לממש את זכותם להגיש תביעה נגדה, ואף להפיל עומס בלתי סביר על המחוז.

7.ביום 12.12.2013, הגישה המבטחת את הבקשה שלפני. בבקשתה, חוזרת המבטחת על בקשתה מיום 28.11.2013. לטענתה, נפלה שגגה בהחלטתי לעיל, שכן המשיב אינו מבוטחה, ואין לה כלל סניפים.

דיון והכרעה

8.בהחלטתי מיום 08.12.2013 לא נפלה שגגה שכן עולה בבירור שהמבטחת לא ביטחה את רכב המשיב אלא את רכבו של המבקש 1, כך צוין בהחלטה ואין לטעון אחרת.

9.המבטחת הינה חברת ביטוח, שפעילותה מתבצעת ללא תיווך סוכני ביטוח ומוצריה ניתנים לרכישה באופן ישיר בטלפון וכן באמצעות אתר האינטרנט שלה. משרדיה אומנם ממוקמים בקרית אריה בפתח תקווה, אך ברור כי היא מבקשת לפנות לקהל יעד רחב ככל שניתן, ולכן היא משווקת את מוצריה, פוליסות ביטוח, באמצעות רשת האינטרנט המגיעה ללקוחות שונים ברחבי המדינה. משכך, לטעמי, מנועה המבקשת לטעון כי למרות שניתן לרכוש ממנה פוליסות ביטוח מכל מקום בארץ, הרי ככל שיידרש לקיים התדיינויות מולה, יש לעשות זאת רק בבית משפט בירושלים או בפתח תקווה (ראה -ת"ק (י-ם) 27520-04-10 דלתא איירליינס בע"מ נ' אליעד אמסלם, פורסם באתר נבו).

10.ככל שתתקבל עמדת המבקשת הרי שתפגע זכותם של מתדיינים שאינם מתגוררים במרכז הארץ ובסמיכות למשרדיה, ואשר לא מן הנמנע, כי לעיתים יבחרו יוותרו על זכותם החוקית אך בשל הקושי הפיזי והכלכלי כאחד.

זאת ועוד, הפסיקה קבעה, לא אחת, כי יש ליתן משקל נמוך ואף לעיתים מזערי, אם בכלל, לנוחותו של המתדיין אשר הופכת לכלי בידיו באצטלה של טענתה משפטית בדמות הסמכות המקומית, (ראה לעניין זה- בר"ע 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח', פ"ד מט (2) 734,731; רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן ואח', פ"ד מז (4) 473, וכן רע"א 11556/05 קמור רכב בע"מ ואח' נ' חיים חימו ואח', פורסם באתר נבו).

11.לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

המזכירות עביר העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ד, 16 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: