סלימאן ואח' נ' עיריית טבריה

החלטה

בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף.

לטענת המבקשת, בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בטענות המשיבים ומקומן של אלה בבית המשפט לעניינים מקומיים. המשיבים טוענים מנגד כי לבית המשפט סמכות ולחילופין, עתרו להעברת התיק לבית המשפט לעניינים מקומיים.

בכתב התביעה, טוענים המשיבים, כי ביום 15.2.11 קיבל כל אחד מהם דרישה לתשלום חובות בגין חניה בין המועדים יולי 2001 לנובמבר 2006.

טענותיהם של הארבעה הן, כי קודם לדרישה זו, מעולם לא קיבלו דרישת תשלום חובות אלה ולפיכך, העבירות התיישנו ואף העונש התיישן.

סעיף 55(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984, מסמיך את בית המשפט לעניינים מקומיים לדון בעבירות לפי חוקי העזר, כולל עבירות חניה. עיון בסעיף 229 לחסד"פ, שכותרתו "תשלום הקנס", מלמד כי כל טענה כנגד ההרשעה עצמה, כגון ביטול ההרשעה, טענה כי הדו"חות לא הומצאו וטענה להתיישנות העבירה, מקומן בפני בית המשפט שדן בהליך הפלילי, היינו, בית המשפט לעניינים מקומיים, ולא בביהמ"ש האזרחי. להבדיל, טענה לגבי התיישנות העונש, לרבות הטענה שלא ניתן לגבות את הקנס בשל התיישנות, או כל הקשור לעצם אופן פעולת הגבייה של הקנס, צריכה להתברר בבית המשפט האזרחי.

(עא (ת"א) 3758/06 יעקב שאוליאן נ' רונית חורש (2008) (19.2.08) ר' סעיפים 12-13 לפסק הדין וביחס לסמכות בית המשפט האזרחי ראה ע"פ 3482/99 פסי נ' מ"י, פ"ד נט(5) 715).

ויודגש, אין משמעות לשאלה אם אדם שילם את הקנס אם לאו, זאת לאור הוראות סעיף 229 לחסד"פ, מהן נובע כי כך או כך, בחלוף המועד, אם לא שולם אך גם לא התבקש ביטול הקנס או משפט, ייחשב האדם כאילו הורשע.

יוצא כי טענותיהם של המשיבים נופלות בחלקן לגדר סמכותו של בית משפט זה – בכל הנוגע לטענה להתיישנות העונש, אולם הטענה להתיישנות העבירה מצויה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מקומיים.

מסכימה אני עם דעת בית המשפט הנכבד בע"א (ת"א) 3758/06 האמור כי "דרך המלך", היא פניה, בשלב הראשון, לבית המשפט לעניינים מקומיים ומיצוי הטענות בטריבונאל ההוא ורק לאחר מכן, אם יידרש, פניה לבית המשפט האזרחי.

משעה שכתב התביעה שבפניי כולל טענות המצויות בסמכות בית משפט זה וטענות שאינן מצויות בסמכותו, לא ניתן להורות על העברת כתב התביעה כמות שהוא. לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה על הסף ככל שהיא נוגעת לטענות הנוגעות להרשעה – לביטול ההרשעה, הטענה כי הדו"חות לא הומצאו והטענה להתיישנות העבירה ומותירה לדיון בפניי שאלה אחת ויחידה הנוגעת להתיישנות העונש.

אם ימצאו לנכון המשיבים לעתור, בשלב זה, למחיקת התביעה על מנת שיוכלו לפנות קודם לכן, לבית המשפט לעניינים מקומיים ולמצות שם את הטענות המצויות בסמכותו, יודיעו על כך בתוך 30 יום מהיום.

נקבע לתזכורת פנימית בעוד 30 יום לצורך מתן הוראות ביחס להמשך ניהול התיק.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ט ניסן תשע"ב, 11 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: