סלימאן איסמאעיל מוחמד נ' ג'וליאני אבראהים חוסין עבד אלראזק ואח'

פסק - דין

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 18/8/09, בשנת 2006 רכש התובע מאת הנתבע מס' 1 דירה בפרוייקט אשר היה בדעת הנתבע להקים בשכונת סוואנה בירושלים, ושילם לנתבע 1 סכום של 80,000 $.

לטענת התובע, לאחר שלא החלו עבודות בניה בפרוייקט האמור, ולאחר שנודע לו כי לנתבע 1 אין למעשה זכויות בנכס בשכונת סוואנה – נחתם ביום 15/1/08 הסכם בין הצדדים, לפיו התחייבו הנתבעים 1 ו-2 (להלן – הנתבעים) למכור לתובע דירה בשכונת שייח ג'ראח שבנייתה תושלם עד 31/3/08 (להלן – הדירה), תמורת 165,000 $ (להלן – הסכם המכר).

בהתאם לסעיף 8.2 להסכם המכר, שעניינו מועד תשלום התמורה, היה על התובע לשלם לנתבעים, בנוסף לסכום של 80,000 $ שכבר שולם (להלן – התשלום הראשון) , עוד סכום של 20,000 $ במעמד קבלת היתרי הבניה הדרושים ותחילת ביצוע החפירות (להלן – התשלום השני), וכן סכומים נוספים במועדים שפורטו בסעיף 8 להסכם המכר.

2.לטענת התובע, הדירה לא הושלמה עד להגשת התביעה (18/8/09), וזאת בניגוד לאמור בהסכם המכר, ומאידך התנערו הנתבעים מהתחייבויותיהם כלפיו והחליטו לעשות בדירה עסקה נוגדת עם הנתבע מס' 3 (להלן – סמאן), וזאת על אף קיומה של הערת אזהרה לטובת התובע.

3.ביחד עם כתב התביעה הגיש התובע ביום 18/8/09, בקשה למתן צו מניעה זמני (בש"א 6526/09), המורה לנתבעים להימנע מביצוע כל עסקה בדירה הנוגדת את התחייבויותיהם כלפיו על פי הסכם המכר, לרבות עסקה עם סמאן (להלן – הבקשה).

עוד ביקש התובע בבקשה, לאפשר לו שלא לשלם את התשלום השני אלא להפקידו בקופת בית המשפט או בנאמנות, וזאת עד להחלטת בית המשפט בטענת קיזוז הכספים המגיעים לתובע, לטענתו, על פי הסכם המכר עקב האיחור במסירת החזקה בדירה.

4.הנתבעים ביקשו לדחות את הבקשה על הסף מחמת קיומו של סעיף 10.1 להסכם המכר, לפיו על הצדדים לפנות לבוררות מוסכמת ולא לבית המשפט, וכן מחמת היעדר סמכות עניינית לבית משפט זה.

5.לגופה של הבקשה טענו הנתבעים, כי התובע הוא זה שהפר את הסכם המכר בכך שלא שילם את התשלום השני, אותו היה עליו לשלם ביום 6/4/09, עם קבלת היתר הבניה.

לטענתם, מכוח הוראות סעיף 10.2 להסכם המכר, במקרה של אי עמידה בלוח התשלומים רשאים הנתבעים להחזיר את הדירה לחזקתם תוך החזרת הסכומים ששולמו על החשבון.

הנתבעים טוענים כי בשל ההפרה האמורה הודיעו לתובע כי הסכם המכר בטל ומבוטל, ולכן היו רשאים למכור את הדירה לסמאן, כפי שעשו בפועל ביום 26/7/09.

6.בהחלטה מיום 21/10/09 נדחו טענותיהם המקדמיות של הנתבעים, וניתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים לבצע כל עסקה בדירה לרבות העברתה לידי סמאן (להלן – הצו).

7.ביום 27/1/10 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הצו יעמוד בתוקפו עד לסיום הדיון בתובענה העיקרית.

8.הואיל והתובע חשש שהנתבעים לא עומדים בתנאי הצו, הגיש בקשה למתן צו עשה שבה התבקש בית המשפט להורות לנתבעים לאפשר לתובע כניסה למקרקעין ולבנין נשוא התובענה על מנת לבדוק אם ישנן עבודות שמתבצעות בניגוד לצו.

בהיעדר תגובת הנתבעים – הבקשה התקבלה, בהחלטה מיום 28/4/10, ואף הותר לתובע לצלם את המקרקעין.

9.ביום 29/12/10 הגיש התובע בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט בטענה כי הנתבעים הפרו את הצו והעבירו את החזקה בדירה לידי סמאן, אשר אף החל בעבודות הגמר של הדירה (להלן – הבקשה לביזיון בית המשפט).

10.הבקשה לביזיון בית המשפט הועברה לתגובת הנתבעים בהחלטה מיום 3/1/11, ובינתיים, ביום 4/1/11, התקיימו הוכחות והצדדים התבקשו להגיש סיכומים בכתב.

11.לאחר הגשת תגובת הנתבעים לבקשה לביזיון בית המשפט, ניתנה החלטה ביום 16/1/11 לפיה ההחלטה בבקשה תינתן במסגרת פסק הדין בתובענה, והצדדים רשאים לכלול בסיכומיהם התייחסות נוספת ומעודכנת לבקשה.

12.ביום 26/1/11 הגיש התובע בקשה נוספת, הפעם למתן צו מניעה לפיו יורה בית המשפט לנתבעים להימנע מלבצע עבודות כלשהן בדירה, וזאת על מנת לשמר את המצב הקיים בשטח עד למתן פסק הדין בתובענה (להלן – הבקשה הנוספת).