סלים נ' סוהיר ואח'

פסק דין

1.תביעה זו עניינה נזקי רכוש שנגרמו למכוניתו של התובע בתאונת דרכים שאירעה ביום 28.9.10 (להלן: "התאונה").

2.התובע בעל רכב מספר רישוי 4371061 נהג ברכב בעת התרחשות התאונה (להלן: "רכב התובע").

הנתבעת מס' 3 נהגה ברכב בבעלות הנתבע מס' 1 מספר רישוי 5294010 (להלן: "רכב הנתבעים").

הנתבעת מס' 2 מבטחת רכב הנתבעים , בבטוח צד ג', בעת התרחשות התאונה.

3.אין מחלוקת כי הנתבעים נושאים באחריות להתרחשות התאונה. המחלוקת היא בדבר גובה הנזק.

התובע טוען כי הוא זכאי לפיצוי בגין הנזקים לרכב בסך של 28,950 ₪ בתוספת מע"מ סך הכל 33,582 ₪ וכן השבת שכר טרחת שמאי בסך של 2,400 ₪.

הנתבעת 2 אישרה לתשלום סך של 25,237 ₪ אשר שולמו בשיק מיום 29.12.10.

התובע הגיש תביעתו זו על סך של 20,000 ₪.

הראיות

4.מטעם התובע הוגש תהצירו וכן חוות דעת של שמאי מעטמו מר אבי רוזנבלט. לא התקבלה דרישה לחקור את השמאי (תקנה 130א לתקנות סדר הדיןה זרחי, התשמ"ד -1984) ולפיכך, לאחר טיעוניו של ב"כ הנתבעת, קבעתי בהחלטה מישיבת היום כי החוות הדעת נשארת חלק מראיות התביעה ללא חקירה נגדית.

מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת שמאית של מר מילאד מלשה. ב"כ התובע לא ביקש לחקור אותו בחקירה נגדית.

לפיכך, שתי חוות הדעת מצויות לפני בית המשפט. התובע העיד ונחקר בחקירה נגדית. הצדדדים סיכמו טענותיהם.

המחלוקות בין הצדדים

בעלות ברכב

4.הנתבעת טוענת באמצעות בא כוחה כי לא הוגש רשיון הרכב וכי התובע לא הוכיח בעלותו ברכב. לפכיך, אין לקבל תביעתו כל וכלל.

הגנת הנתבעת נסמכת על תצהיר השמאי מטעמה. בפתח חוות דעתו מציין השמאי "בעל הרכב סלים עבדאללה". לפכיך יש לקבוע כי הוכח, ודי בעדויות הנתבעת לצורך כך, כי התובע הינו בעליו של הרכב הנדון.

שכר טרחת השמאי

5.מחלוקת נוספת הינה הפיצוי בגין שכר טרחת השמאי אותו נדרש התובע לממן. התובע הציג חשבונית על סך של 2,400 ₪, הכוללת שכר טרחת עו"ד, הוצאות שונות וכן מע"מ. הנתבעת טוענת כי שכר טרחת שמאי זה חורג מן המקובל הסביר והראוי ועל כן אין עליה לשלמו במלואו. הנתבעת טוענת כי שכר הטרחה האמור גבוה אך משכר הטרחה בשעורו המצוי בגובה הקצה העליון של שכר הטרחה הראוי.

6.לשיטתה של הנבתע תשלום סביר לשומה ממוצעת עומד על סך של 400-421 ₪ שלומה וזאת על בסיס הסכומים אותהם שמשלמת הנבתעת לשמאים מטעמה וכן על בסיס ההנחה כי לרוב שמאי בדוק מספר רכבים באותו ביקור. הנתבעת מפנה להוראות הפיקוח על חברות הביטוח בדבר התעריף המאושר לתשלום לשמאים מטעמן.