סלים(אסיר) נ' פרקליטות מחוז דרום - אזרחי

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזק שנטען שנגרם לתובע, אסיר בכלא אשל, בגין איבוד תיקו בעת שהיה תחת השגחת הסוהרים.

תחילה לא היו ברורות העובדות לאשורן, וב"כ הנתבעת ביקשה שהות לבדוק את העובדות. לאחר בדיקה, אישרה ב"כ הנתבעת כי ביום 10.10.2010 הועבר התובע מכלא רמון לכלא אשל כשהוא נושא עימו את ציודו האישי. בעת קליטתו, הוא נדרש לעבור בידוק והתבקש להשאיר את שני התיקים שהביא עימו בחדר המתנה. כששב לחדר ההמתנה מצא שם רק תיק אחד, ואילו התיק הנוסף, שהיה בו מרבית ציודו האישי, לא נמצא.

התובע ערך סיכום של הפריטים שהיו, לטענתו, בתיק שאבד, והוא תובע את שווים, או ערכם, בסך כולל של 5,000 ₪, בהתאם לרשימה שצורפה לכתב התביעה.

כאמור, הנתבעת מודה באבדן התיק, ולמעשה מודה גם באחריותה לאבדן, אך היא מכחישה את גובה הנזק.

לטענת הנתבעת, חלק מהציוד שאבד הותר לתובע להכניס ציוד חלופי תחתיו, באמצעות הצלב האדום. בנוסף, כך טענה הנתבעת, היא עורכת רישום של כל הפריטים המוחזקים על ידי האסירים, וחלק מהפריטים שטוען להם התובע שאבדו, כלל לא נמצאו אצלו קודם לאירוע. חלקם אף לא ניתן להכניסם לתאו. לשם כך, הגישה הנתבעת את הרישום מהביקורת שנערכה לתובע ביום 6.1.2010 [נ/1], רשימת קניותיו של התובע בקנטינה של הכלא [נ/2], רשימת פריטים שהוכנסה לתאו של התובע על ידי הצלב האדום (לאחר האירוע הנטען ובאישור) ביום 8.2.2011 [נ/3], וכן טבלה מסכמת של הפריטים, שנערכה על ידי הנתבעת נוכח כל הרשימות הקודמות [נ/4].

התובע הגיש רשימת פריטים המותרים להחזקה בהתאם לנהלי הכלא [ת/1].

מעיון במסמכים עולה כי התובע למשל טוען לאבדן של אזניות אלחוטיות, שאסורות בהחזקה, אשר גם לא היו אצלו בביקורת שנערכה לו ביום 6.1.2010. פריט זה, לא הצליח התובע להוכיח כי היה בתיקו שאבד. כך גם לגבי ווקמן, שהוא חלופי לרדיו. הווקמן לא הוכח, אך כן הוכח אבדן של רדיו אחד, מבין שניים שהיו לתובע (בערך נתבע של 100 ₪). אני מקבל גרסת התובע כי היו לו אלבומים, אולם ערכם של אלו הינו ערך ריגשי ולא ניתן להערכה כספית, כפי שטוען התובע.

הוכח אבדן אזניות סוני קטנות בערך של 130 ש"ח (כנטען). הוכח אבדן קלטות וסוללות (אם כי אין להעריכם בשווי קנייתם כחדשים). אני מוכן להניח אבדנה של משחת שיניים, כיוון שמדובר בציוד מתכלה שלא נכלל בדו"ח נ/1.

הוכח גם אבדנם של טרנינגים, מכנסים וחולצות, כמו גם מצעים וכן גרביים ותחתונים. יחד עם זאת, לא הוכח ערכם או הנזק שנגרם לתובע בגין האבדן, כיוון שלא נרכשו בקנטינה אלא הוכנסו על ידי הצלב האדום. כך גם לגבי התיק עצמו שהתובע קיבל חדש תחתיו.

לא הוכח אבדן קוראן. הקוראן נמצא אצל התובע ולא נרכש על ידו בקנטינה ואף לא הוכנס על ידי הצלב האדום. משמע – התובע לא הוכיח אבדנו באירוע הנטען. באותו אופן יש לראות גם סכיני גילוח שהתובע לא הוכיח אבדנן, כיוון שאלו נמצאו אצלו לאחר מכן, מבלי שרכשם או קיבלם, וכן גם טוען סוללות.

התובע לא הוכיח שהיו בחזקתו ספרי היסטוריה או מילון עברי-אנגלי. פריטים אלו לא נכללו בדו"ח נ/1. כך גך "מפצל חשמל" ושמן זית.

הנטל להוכיח את שיעור הנזק עצמו מוטל על התובע. כאמור, התובע עמד בנטל לגבי פריטים מסויימים ולחלקם לא.

בשים לב לאמור לעיל, אני מעריך את נזקו של התובע בסך כולל של 400 ₪. לסכום זה יש להוסיף פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה, בעיקר בשל אבדן התמונות, בסכום נוסף של 700 ₪.

סוף דבר

נוכח האמור, אני מורה כי הנתבעת תפצה את התובע בסכום כולל של 1,100 ₪, וזאת בתוך 30 יום. הסכום יועבר בכפוף ובהתאם להנחיות שב"ס.

המזכירות תשגר פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 יום ממועד שנודע פסק הדין.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"א, 25 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: