סלייח נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור כנגד החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר, מיום 28/11/12 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה בהחלטתה כי המערערת לא איבדה 50% מכושרה להשתכר.

עניינה של המערערת, הוחזר לוועדה בעקבות פסק דין שניתן במסגרת תיק בל. 9812-06-12 ואשר במסגרתו הורה ביה"ד על העברת עניינה של המערערת לוועדה לעררים, לענין אי כושר, בהרכב חדש.

2.ביום 3/4/13 התקיים בתיק דיון, במהלכו טענו הצדדים טענותיהם, כאשר באת כח המשיב הודיעה על הסכמתה להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה וזאת בנוגע לענין אחד בלבד, הקשור לליקוי הנפשי שנקבע למערערת, בעוד שבא כח המערערת עמד על כל רכיבי הערעור תוך שהוא מפנה לפסק דין שניתן, בעניינה של המערערת, בעבר (תיק ב"ל 37174-10-11), ואשר, הקביעות שנקבעו בו, יפות ורלוונטיות, לדעתו, גם ביחס לוועדה.

3.דיון והכרעה

א.בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"), ניתן לערער על החלטתה של הוועדה בשאלות משפטיות בלבד. קביעת אחוזי אי כושר להשתכר הוא עניין שבסמכותה המקצועית של הוועדה, כאשר בית הדין לא מוסמך להתערב בקביעה זו, אלא אם מצא טעות משפטית.

ב.הבסיס הרפואי להחלטת הוועדה לקביעת אי הכושר - הוא האיבחון הרפואי, כפי שנקבע על ידי הרופא המוסמך, לפי סעיף 208 לחוק.ו(דב"ע שמ/01-1318 יצחק עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו' 60; עב"ל 327/03 עזאת מוהרה - המוסד לביטוח לאומי, טרם פורסם, ניתן יום 15.04.04 - להלן:"הלכת מוהרה").

ג.הוועדה, שבהרכבה ישבו רופאה תעסוקתית, פקיד שיקום ומומחה תעסוקה, שמעה את תלונות המערערת ורשמה:

"בת 39, ...לא עובדת 7 שנים. עבדתי קודם לכן כשרטטת. המעביד האחרון פיטר את כי הוא אמר שאני נרדמת בעבודה הייתי סוגרת את הדלת וישנה..סובלת מכאבי גב. לא ניסיתי לעבוד מאז. נפיחות ברגל שמאל. כאבים באוזניים, כתפיים. ישנה כל היום ישנה כל היום בבית...לא מסוגלת לכל עבודה לא מסוגלת לקום בבוקר".

ד.בפרק "דיוני הועדה ונימוקים לקביעה" נרשמו, בין היתר, הדברים הבאים:

"בת 39...ב – 21/9/10 אובחנה ע"י ו.ר.ע כסובלת מליקוי שמיעה, מצב מתח ודיכאון, אנמיה, מגרנה, השמנת יתר, קישיון נח אגודל ימין, הגבלה קלה בע"ש צווארי ומותני, דום נשימה בשינה וכאבים בכתפיים ובברכיים. נכותה הרפואית 69% יציבה...

בחוות דעת רופא מוסמך לעניין כושר השתכרות מ- 21/2/11 צויין כי מסוגלת לעבודה במשרה מלאה שאינה מחייבת הליכה ממושכת ושאינה מחייבת ערנות יוצאת דופן.

הוועדה עיינה בדו"חות השיקום לפיהם ..בעלת השכלה תיכונית מלאה ושרטטת במקצועה. עד 2007 עבדה ברציפות במקצועה כשרטטת...הוועדה עיינה גם בחוות הדעת הרפואית שבתיקה:...מלבד חוות הדעת האורטופדית ד"ר אבינועם שטרן ..שהגביל ..לעבודה שאינה דורשת מאמצים פיזיים קשים בשאר חוות הדעת אין הגבלות לגבי עבודה.

כאמור לתובעת 69% נכות רפואית יציבה. הוועדה בבואה לדון בכושרה לעבודה מביאה בחשבון גם את גילה הצעיר, השכלתה, עברה התעסוקתי, השפעת כל ליקוי בפני עצמו והשפעה מצטברת של כלל הליקויים על כושרה לעבוד.

הוועדה עיינה במסמכים הנמצאים בתיק ושוחחה עם התובעת שמסרה את הנרשם בסעיף ג' לפרוטוקול.

לדעת חברי הוועדה...מסוגלת להשתלב בעבודה במשרה מלאה בתנאים ובמגבלות שצויינו לעיל.

עבודה המתבצעת לרוב בישיבה כגון: חרושת קלה, אריזה ומיון של חפצים אל כבדים, מענה טלפוני, עבודות פקידות וכדו', עבודות משרדיות פשוטות.

לדעת חברי הוועדה בהתחשב גם ב - 69% נכות רפואית קיימת ירידת מה בכושרה לעבודה אך בוודאי אינה בשיעור של 50% ויותר ...

ועל כן הוועדה קובעת דרגת אי כושר פחותה מ - 50%".

ה.למערערת נקבעו 69% נכות רפואית, מתוכם 20% בגין דום נשימה בשינה:"המצב הכללי מעורער, קיימים סימנים כלליים בינוניים או קיימת הפרעה בכושר העבודה למרות הטיפול" (פריט ליקוי - 3(ג) לרשימת הליקויים שבנספח לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956) ו - 10% בגין הפרעות פסיכוטיות:"ישנם סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה בעבודה" (פריט ליקוי 34(ב) לרשימת הליקויים שבנספח לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956). כן נקבעו לה ליקויים בענין כאבים בכתפיים, הגבלה בעמ"ש מותני, הגבלה בעמ"ש צווארי, קישיון נוח אגודל ימין, עודף משקל, אנמיה ולקוי שמיעה.