סליבא ג'רוס נ' התרבות והספורט

החלטה

זוהי בקשת התובעת מיום 20.9.10 להורות לנתבעת לחשוף בפני התובעת את מלוא הנתונים של שמונת עובדי ההוראה הנזכרים בסעיף 54 לכתב ההגנה. על אף החלטתי מיום 20.9.20, לא השיבה הנתבעת לבקשה. חרף זאת, מטענות שהעלתה במהלך הדיון המוקדם וכן בתשובתה בכתב מיום 31.8.10 (תשובה שהוגשה במענה לבקשת אחרת של התובעת) עולה כי הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר במסע דיג; כי הנתונים המבוקשים אינם רלוונטיים; כי התובעת לא הציגה ראשית ראיה לענין אפליתה המצדיקה להיעתר לבקשתה. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בתנאים שיפורטו להלן.

אקבע כי הניקוד שמעניקה הנתבעת לשמונת עובדי ההוראה הנזכרים בסעיף 54 לכתב ההגנה הוא נתון רלוונטי לתובענה. זאת מכיוון שהנתבעת עצמה מעלה טענת הגנה (בסעיף 54 לכתב ההגנה) לפיה מיקומה של התובעת – בין כלל המורים המבקשים לעבוד בשפרעם – הוא במספר 72 וכי לעבודה בשפרעם שובצו שמונה עובדי הוראה שהם הם בעלי ניקוד גבוה משלה. בשים לב כי מדובר בטענת הגנה, ובשים לב כי ענין לנו בתובענה שעניינה טענת התובעת כי הנתבעת מפלה אותה לרעה בשיבוצה למשרת הוראה תקנית במערכת החינוך, הרי יש מקום לפירוט טוב יותר של טענת הגנה זו ביחס לשמונת עובדי ההוראה הנזכרים. פירוט שכזה יאפשר לתובעת להתמודד עם טענת ההגנה.

יש לדחות את טענת המדינה כי מדובר בדיג ראיות וכי התובעת לא הצביעה על ראשית ראיה. מקביעתי כי ענין לנו בבקשה לגילוי של מסמכים ונתונים שהם רלוונטיים למחלוקת, נובעת המסקנה שאין מדובר בדיג ראיות. באשר לקיומה של ראשית ראיה, הרי אקבע כי בטענת התובעת – שלא הוכחשה על ידי הנתבעת – לפיה לא שובצה למשרת הוראה תקנית מאז הגשת בקשת השיבוץ הראשונה בשנת 2006, יש משום ראשית ראיה לטענת האפליה. ודוק: אינני קובע ממצא כלשהו בשאלה האם אכן הופלתה התובעת. כל שיש לומר הוא שהתובעת עמדה בדרישת הסף של קיומה של ראשית ראיה. לטעמי, אין לדרוש מתובע במקרים שכאלה ראשית ראיה שמשקלה כבד מדי שכן בתביעות שעניינן אפליה אין לתובע, פעמים רבות, ראיות ברורות וחותכות שתצבענה על כך. הנתונים והמסמכים הרלוונטים עשויים להיות בידי המעביד. במיוחד כך בתביעות מהסוג דנן שעניינן קבלה לעבודה. במקרים כאלה התובע אינו חלק מהמנגנון של המעביד ומשכך נגישותו למסמכים ולנתונים הרלוונטיים מוגבלת.

כנגד זכותה של התובעת לקבלת מידע ומסמכים הקשורים לניקוד שהעניקה הנתבעת לשמונת עובדי ההוראה הנזכרים בסעיף 54 לכתב ההגנה, עומדת זכותם של אותם שמונת עובדי ההוראה לפרטיות. מאחר ושיטת הניקוד של עובדי ההוראה במגזר הערבי (נספח א' לכתב התביעה) מתחשבת בנתונים כגון ציון סיום התואר; מצב משפחתי; קיומן של חוות דעת שליליות ועוד – הרי מדובר בנתונים הקשורים לצנעת הפרט. לשמונת עובדי ההוראה האמורים קיימת זכות חוקתית לפרטיות בכל הקשור לנתונים אלה.

קיומן של זכויות מתנגשות אלה - זכותה של התובעת לבירור יעיל של התובענה מחד וזכותם לפרטיות של שמונת עובדי ההוראה הנזכרים בסעיף 54 לכתב ההגנה מאידך –מחייב לאזן ביניהן (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – פלצ'י (טרם פורסם, 21.9.10)). איזון אינטרסים זה מובילני למסקנה כי על הנתבעת לפרט, בתצהיר ערוך כדין על ידי הנתבעת, את הניקוד שניתן בשנת הלימודים 2009-2010 לשמונת עובדי ההוראה הנזכרים בסעיף 54 לכתב ההגנה וכן את הנתונים שהביאו את הנתבעת לקבוע ניקוד זה לכל אחד משמונת עובדי ההוראה. הנתבעת אינה נדרשת לגלות את שמות שמונת העובדים או את פרטי תעודת הזיהוי שלהם, והנתונים יתייחסו ל"עובד הוראה מס' 1", "עובד הוראה מס' 2" וכך הלאה. כמו כן אין הנתבעת נדרשת לגלות לתובעת, או לאפשר לתובעת עיון, במסמכים העומדים בבסיס קביעת הניקוד לכל אחד משמונת עובדי ההוראה. כך, לשם דוגמה בלבד, אין הנתבעת נדרשת לאפשר עיון בתעודת סיום התואר או באסמכתאות באשר לוותק ההוראה.

הנתבעת תעביר לתובעת את התצהיר, בהתאם למפורט בסעיף 5 לעיל, לא יאוחר מיום 1.1.11. התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה לא יאוחר מיום 1.2.11, ויחולו יתר הוראות החלטתי מיום 30.6.10.

אין צו להוצאות.

התיק יובא לעיוני ביום 5.2.11 לשם מעקב אחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"א, 08 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: