סלומון נ' צולינסקי ואח'

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי ביהמ"ש יורה לנתבעים לפצותו בגין נזקי תאונת דרכים.

בכתב התביעה טען התובע כי ביום 16.9.09 פנה מרח' משה דיין לרח' בר לב כאשר רכב הנתבע נוסע לפניו. הנתבע 1 אותת והחל בפנייה ימינה, אולם לאחר מכן באופן פתאומי אותת שמאלה והחל פניית פרסה במקום אסור.

התובע ניסה לעצור אך הדבר לא עלה בידו ונגרמה התאונה.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התאונה ארעה באשמו הבלעדי של התובע אשר לא שמר מרחק מרכב הנתבעים אשר פנה במקום מותר.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. להלן טעמי.

אין חולק בין הצדדים כי רכב הנתבעים נסע לפני רכב התובע וכי שני הרכבים פנו לרח' בר לב.

מעדויות הצדדים עולה כי רכב הנתבעים אכן החל בפניית פרסה וזאת לאחר סטייה של הרכב ימינה. מעיון בתמונות ת/1 עולה כי הפנייה נעשתה באמצע הרחוב.

העיד הנתבע 1 בפני כי מהירות נסיעתו הייתה כ – 40 קמ"ש.

במקום שבו בחר הנתבע לפנות פניית פרסה באמצע כביש תוך סטייה ימינה ולאחר מכן שמאלה, שלא בצומת מוסדרת, היה עליו לוודא היטב שהכביש פנוי. הדעת נותנת נוכח הנזקים שנגרמו לשני הרכבים ואשר ניתן לצפות מהם בתמונות שהוגשו לעיוני כי המרחק בין הרכבים היה כזה שניתן היה לראות את רכב התובע, ככל שהיה הנתבע מסתכל במראות. לא זו אף זו, ככל שלא ניתן היה לראות, היה הדבר צריך ללמד את הנתבע שהפנייה במקום זה ובסיטואציה זו הינה מסוכנת.

העיד התובע בפני כי הנתבע אמר לו בסמוך לאחר אירוע התאונה כי לא ראה מאין הגיע רכב התובע. עדות זו מחזקת את האמור לעיל.

מאידך, גם במקום שבו ביקש הנתבע לפנות פניית פרסה וגם ככל שלא היה זה המקום האופטימלי לאותה פנייה, שהרי עדיין חובה היה על התובע לשמור מרחק מרכב הנתבעים בדרך אשר היה בה כדי למנוע את התאונה או לכל הפחות כדי לצמצם את הנזקים שנגרמו לשני הרכבים.

לאחר שנתתי דעתי לכל אלו, אני סבורה שיש ליחס לנתבעים 75% לאירוע התאונה ולתובע 25%.

באשר לנזקים – שהרי התובע הציג בפני הצעת מחיר לתיקון הרכב וכן חוו"ד שמאי. מאלו ניתן ללמוד כי היקף הנזקים על פי דו"ח השמאי הינם בסך של 4,793 ₪ וכי שכ"ט השמאי הינו בסך 600 ₪.

התובע הוסיף ועתר לתשלום 2,000 ₪ בגין נזק עקיף. לא הונח בפני כל בסיס ראייתי לכל בסיס של נזק זה, איני מוצאת מקום להיעתר לתביעתו של התובע ביחס לרכיב זה.

סוף דבר,

הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע את הסך של 4,045 ₪. סכום זה ישולם בהמחאה אשר תשלח לכתובת התובע בהתאם לכתב התביעה בתוך 30 יום מהיום.

כן ישאו הנתבעים ביחד ולחוד בהוצאות ההליך בסך של 300 ₪.

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן והודע היום כ"ו שבט תש"ע, 10/02/2010 במעמד הנוכחים.