סלומון נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובע יליד 1963, עובד במוסך אלן בבאר שבע אשר עוסק בבדיקות רישוי לרכבים (להלן: "המוסך").

2.בתביעה המונחת בפנינו, עותר התובע להכיר באירוע תאונתי מיום 4/10/10 (להלן: "האירוע"), כתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995, ובהתאם להורות לנתבע לשלם לו דמי פגיעה.

3.על פי גרסתו של התובע, במועד האירוע הוא נדרש לשטוף בור לבדיקת מכוניות במוסך, ובמהלך עבודתו הוא החליק בתוך הבור וכתוצאה מכך נפל בחוזקה ונחבל בגבו.

4.התובע פנה לנתבע בתביעה להכיר בתאונה כתאונת עבודה, אולם בקשתו נדחתה על ידי הנתבע.

5.הנתבע טען כי אין להכיר באירוע כתאונת עבודה שכן עד ראיה לאירוע הציג גירסה שונה מזו של התובע, אשר אינה מתיישבת עם טענתו של התובע בנוגע להתרחשות האירוע.

6.הנתבע הוסיף וציין בסיכומיו כי מהמסמכים הרפואיים אשר נרשמו בזמן אמת סמוך למועד האירוע, לא הוזכר האירוע התאונתי ולפיכך אין לקבל את גרסת התובע להתרחשות האירוע.

7.במסגרת החלטה שיצאה מלפנינו ביום 26.5.13, הבענו את התרשמותנו, לפיה התובע הצליח להציג תשתית ראייתית, ולהצביע על קיומו של אירוע תאונתי במהלך עבודתו.

8.לאור האמור, מצאנו למנות מומחה רפואי בתיק זה, ובהתאם מונה פרופ' חיים צינמן, כמומחה רפואי לחוות את דעתו בנוגע לקשר הסיבתי שבין האירוע לבין הפגיעה.

9.ביום 24.7.13, ניתנה חוות דעתו של פרופ' צינמן, ובה פירט את המסקנות הבאות:

"א.התובע סובל מכאבי גב תחתון.

ב.קיים קשר סיבתי בין התלונה על כאב גב לבין האירוע מיום 4.10.10. אומנם נמצאו מספר רישומים על כאבים בגב התחתון ללא המשכיות, אך גם חולה שסבל מכאב גב תחתון יכול להחליק וליפול ושיגרם לו התקף חוזר של כאבים.

ג.השינוי הניווני בחוליות ובלטי הדיסק הינם מחלה טבעית אך התקף הכאבים הינו חדש וקשור לתאונה הנידונה.

ד.השפעת האירוע על התקף הכאבים הנוכחי הינו הדומיננטי גם באם לתובע יש שינויים ניווניים שאינם קשורים לתאונה הנידונה."

10.בהחלטה מיום 28.7.13 ניתנה לצדדים האפשרות להגיש בקשה להצגת שאלות הבהרה, ואף בשתי החלטות נוספות ניתנו ארכות להגשת שאלות הבהרה למומחה, אולם הצדדים בחרו שלא להגיש בקשה כאמור, ועל כן התיק נקבע לסיכומים בעל פה.

11.התובע ביקש בסיכומיו כי נאמץ את הקביעות שבחוות דעת המומחה, אשר הינן חד משמעיות שכן הן קובעות כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הכאבים מהם הוא סובל.

12.עוד ציין התובע כי גם אם הכאבים מהם סובל הינם כתוצאה ממצב קודם, הרי שיש להשאיר עניין זה לבחינה של הוועדה הרפואית, אשר לה הסמכות לקבוע השפעת מצב קודם על מצבו הרפואי בעקבות אירוע התאונה.

13.הנתבע חולק על טענות התובע, וטוען כי אין בקביעת המומחה בכדי להכיר בקשר ישיר בין הכאבים בגבו של התובע לבין האירוע שכן, לא הוכח כי אכן קיים קשר כלשהוא בין הכאבים לבין תנאי העבודה. כל שהוכח הוא שהכאבים יכולים להיות מוסברים על ידי תיאור עבודתו של התובע.

14.עוד ציין הנתבע כי העובדה שאדם סובל מכאב, אינה מביאה בהכרח לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הכאב, ואף עניין זה נקבע בפסיקה.

15.לגרסת הנתבע, מאחר שלא אירע לתובע כל נזק חבלתי טראומתי פיזיולוגי בעקבות האירוע, הרי שאין בכאבים לכשעצמם כדי להביא להכרה בתאונת עבודה.