סלומון נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.התובע עותר להכיר באירוע תאונתי מיום 4/10/10 (להלן: "האירוע החריג") כתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995.

2.התובע יליד 1963, עובד במוסך אלן בבאר שבע אשר עוסק בבדיקות רישוי לרכבים (להלן: "המוסך").

3.על פי גרסתו של התובע, במועד האירוע הוא נדרש לשטוף בור לבדיקת מכוניות במוסך, ובמהלך עבודתו הוא החליק בתוך הבור וכתוצאה מכך נפל בחוזקה ונחבל בגבו.

4.התובע פנה לנתבע בתביעה להכיר בתאונה כתאונת עבודה, אולם בקשתו נדחתה על ידי הנתבע.

5.הנתבע טוען כי אין להכיר באירוע החריג כתאונת עבודה שכן עד ראיה לאירוע הציג גירסה שונה מזו של התובע, אשר אינה מתיישבת עם טענתו של התובע בנוגע להתרחשות האירוע.

6.הנתבע הוסיף וציין בסיכומיו כי מהמסמכים הרפואיים אשר נרשמו בזמן אמת סמוך למועד האירוע, לא הוזכר האירוע התאונתי ולפיכך אין לקבל את גרסת התובע להתרחשות האירוע החריג.

7.ביום 5/7/12 העיד בפנינו התובע והציג את גירסתו לאירוע, וביום 20/12/12 העיד מטעם הנתבע עובד המוסך אשר היה עד לאירוע.

8.עדותו של התובע הייתה קוהרנטית ומהימנה והשתכנענו כי היה קיים גורם חיצוני הנראה לעין אשר הוביל למעידתו. הגרסה שהציג התובע לא נסתרה על ידי הנתבע, ובסופו של יום סבורים אנו כי יש לבחון את הקשר הסיבתי בן פיגעתו לנזק שנגרם לו בגבו.

התובע סיפר כי ביום 4/10/10 הוא ירד לבור בדיקת הרכבים במוסך כדי לנקותו ואז התרחשה התאונה, אותה תיאר התובע באופן הבא:

"ת.בבור הזה מידי פעם סתום ויש ריח וצריך לשחרר, יש לו ניקוז, באותו רגע ירדתי למטה להוציא את הניקוז, יש שם הרבה שמן, החלקתי חזק ורגל ימין נכנסה לבור אני נכנסתי לבור וצעקתי פעמיים אי אי, לא היה אף אחד שם כי לפעמים חם להם בקיץ לפעמים בוחנים אם אין הרבה רכבים הם יושבים בחוץ או מטיילים. גם בהפסקה לפעמים אף אחד לא שם. צעקתי ואני לא זוכר מי היה שם, מי עזר לי, היה ספסל בחוץ וישבתי כמעט רבע שעה או 20 דקות, ביקשתי מבעל הבית יחיאל אמרתי לו שנפלתי לבור וביקשתי שישחרר אותי הביתה, לקחתי מונית ונסעתי הביתה".

(ר' פרוטוקול, עמ' 3, ש' 15-21).

עדותו של התובע נתמכה בטופס בל/250 שקיבל התובע (ר' נספח לתצהירו) ובו נרשם בזמן אמת כי "התובע החליק בבור מסלול טסטים".

9.הנתבע טען כי עדותו של התובע נסתרה על ידי עובד במוסך, מר סולימאן אבו רביעה, אשר היה עד לאירוע, וכי גרסת התובע לא נתמכה בתרשומת רפואית אשר נרשמה בסמיכות לאירוע.

10.לאחר ששמענו את עדותו של מר סולימאן התרשמנו כי אין בעדותו משום לסתור את גרסת התובע כאמור לעיל.

11.מר סולימאן העיד כי התובע היה מאחוריו כאשר נפל, ולפיכך הוא אינו יכול לספר באופן ברור על נסיבות מעידתו של התובע, וכך העיד בפנינו בעניין זה:

"יש בור ניקוז בתוך הבור טסטים, והוא היה צריך לנקות אותו. הוא נכנס לנקות אותו מתחת למדרגות ואני הייתי בודק רכב, הוא היה כאילו מאחורי, באמצע הבדיקה של הרכב שמעתי צעקה שלו ורצתי אליו, וראיתי אותו עם הדלי שנפל לו מהיד והוא נשען על הקיר ואמר שהגב נתפס לו. תפסתי אותו מתחת למדרגות, הוצאתי אותו בעדינות והבאתי לו כיסא ונתתי לו לשבת על העיסא, זה הה שאני זוכר מאותו אירוע".

ובהמשך:

"ש.בהודעה לחוקר אתה אמרת "באותו יום.... אני עליתי מהבור", כלומר אתה לא היית איתו בבור בזמן שזה קרה?

ת.אולי הייתי במדרגות מעל המדרגות או שהייתי מתחת לרכב, אני לא זוכר מה בדיוק, אבל בטוח שהייתי בקרבתו."