סלומון נ' אייל

פסק דין

תביעה לפיצוי התובעת בסך של 20,000 ₪ כנגד רופא אורטופד אשר בדק אותה וזאת, הואיל ולטענתה ביצע רישום לא נכון של תלונותיה.

לטענת התובעת ביום 31/7/09 היא נפלה בסופר חצי חינם ונחבלה בידה. לטענתה רופאת המשפחה אליה פנתה הפנתה אותה אל רופא אורטופד הוא הנתבע. לטענת התובעת היא הגיעה אל הנתבע לבדיקות פעמיים- בפעם הראשונה כשלושה שבועות לאחר הנפילה ופעם נוספת לאחר חמישה שבועות ממועד הנפילה. לטענת התובעת, למרות שבשתי הפעמים היא המציאה לנתבע הפניות מרופאת המשפחה בהן נרשם מפורשות כי היא נחבלה בידה הימנית, הרי שהנתבע התעלם מהפניות הרופאה והתייחס בתיעוד פניותיה רק לתיעוד כפי שהיה מחדר המיון במסגרתו אין כל תלונה על פגיעה ביד הימנית. לטענת התובעת, במסגרת התיעוד אשר ערך הנתבע בעת שפנתה אליו בשתי הפעמים, סילף הנתבע את העובדות- כך , לטענתה, למרות שהתלוננה עוד קודם לכן על כאב ביד ימין כתב הנתבע כי רק :"כעת" מתלוננת על האמור. בנוסף, לטענת התובעת סילף הנתבע את תלונותיה בפניו ומתוך תיעוד דבריה עולה הרושם שהיא מתחזה. לטענת התובעת, בין היתר עת אמרה לנתבע כי נפלה ונחבלה בכל חלקי גופה, כתב הנתבע מנגד כי אינה זוכרת אם נחבלה ביד ימין – דהיינו, דברים אשר לא אמרה כלל. בנסיבות אלו- לטענת התובעת, נגרמו לה עוגמת נפש ועלבון אשר מנעו ממנה- מחמת הבושה לקבל טיפול נאות.

בגין האמור, תובעת התובעת סך של 20,000 ₪.

לטענת הנתבע, הוא בדק את התובעת פעמיים לאור הפנייתה. לטענתו במסגרת הבדיקות תיעד את תלונותיה – כפי שהובאו בפניו וכפי שעלו מתוך החומר אשר היה בפניו ואף ביצע בדיקות ותיעד ממצאיו. לטענת הנתבע, כל הפירוט המופיע במסגרת התיעוד הינו כפי שנמסר או נמצא ואין בו כל סילוף. יתרה מכך, לטענת הנתבע, משהלינה בפניו התובעת על התנהלותו הוא הפנה אותה למומחה לכתף וזאת, על מנת שתאובחן ותטופל. הנתבע מדגיש כי התיעוד אליו מפנה התובעת אינו חוות דעת אלא שהוא תיעוד של בדיקות וממצאים ללא חיווי דעה חד משמעי. לאור האמור, לטענת הנתבע יש לדחות את תביעתה של התובעת.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובעת והנתבע. לאחר שבחנתי את הראיות ושמעתי את העדויות בתיק הנני סבורה כי דין התביעה להדחות.

אפתח ואציין כי מתוך כתב התביעה לא עולים ברורות עילות התביעה וכן, פירוט הנזקים אשר על בסיסם תובעת התובעת סך 20,000 ₪. משכך, במעמד הדיון נעשה על ידי ניסיון להתחקות מפי התובעת על העילות בגינן תבעה את הנתבע ואולם, ניסיונותי הרבים העלו חרס באשר התובעת לא הצליחה להסביר את עילות התביעה, את נזקיה וכן, קשר סיבתי בין הטענותיה לבין נזק כלשהו.

יחד עם זאת, במסגרת הדיון הובהר הבסיס לתביעה ומתוך הדיון נמצאתי למדה כי התובעת הגישה תביעה כנגד חברת הביטוח – שלה או של חצי חינם – וכיוון שקיים התיעוד האמור כפי שנרשם על ידי הנתבע , ככל הנראה נטען כלפיה כי היא מתחזה באופן שאינו מאפשר לה לקבל שיפוי בגין נזקיה. אציין כי במהלך הדיון העלתה התובעת אף את האפשרות לקונספירציה מתוכננת של הנתבע עם חברת הביטוח ולטענתה אף רישום הדברים כפי שנעשה מכוון לתביעתה העתידית.

לגופם של דברים- כמפורט לעיל, הבסיס לתביעה – ככל שאמנם קיימת עילת תביעה הוא רישום באופן מסולף של דברי התובעת על ידי הנתבע. בהקשר זה, גרסתה של התובעת באשר לסילוף הדברים נתמכה בעיקר בעדותה הן באשר לתלונותיה כפי שהובאו בפני הנתבע והן באשר לחומר אשר היה מצוי בפני הנתבע .עדותה זו של התובעת נשללה על ידי הנתבע אשר העיד מנגד כי תיעד באופן מלא ואמיתי את התלונות וכן, את החומר כפי שעמד בפניו.

מן האמור נובע כי מדובר למעשה בעדות מול עדות ולמעשה כי עדותה של התובעת , המהווה עדות יחידה, אינה נתמכת בראיות אובייקטיביות התומכות בטענותיה ולפיהן אמנם סילף הנתבע את דבריה. לאור האמור, הרי שהתובעת לא הרימה את הנטל הראשוני להוכחת תביעתה.

זאת ועוד, עיון בחומר כפי שהוצג בפני בית המשפט מעלה כי לא זו בלבד שמאזן ההסתברויות אינו נוטה לכיוון גרסת התובעת , אלא שהעדויות והראיות כפי שהובאו יש בהן לתמוך בגרסת הנתבע.

כך – עיון בתעודת חדר המיון מעלה כי גם כאשר פונתה התובעת לחדר המיון לא התלוננה על פגיעה ביד ימין אלא בכתף שמאל בלבד. זאת ועוד, תיעוד מרופאת המשפחה מיום 2/8/09 מעיד על כך שהתלונות הינן מגוונות ואולם, אינן כוללות פגיעה ביד ימין. למעשה מתיעוד רופאת המשפחה נמצאתי למדה כי רק ביום 9/8/09 לראשונה, העלתה התובעת- גם בפני רופאת המשפחה – את תלונתה בדבר פגיעה או כאב ביד ימין. בנסיבות אלו, עת רשם הנתבע:"כעת" מתלוננת על כאב ביד ימין – יש ממש באמירה. לענין זה טוענת התובעת כי עת רשם כך הנתבע היתה בפניו הפניית רופאת משפחה ולפיה היא כבר התלוננה בפניה על הכאב האמור – לענין זה, ראשית- לא הוכח כי אמנם היתה הפנייה כאמור בפני הנתבע ובנוסף- גם לו היתה הרי שאין עוררין כי התלונה בדבר הכאב ביד הועלתה בשלב מאוחר יותר ומשכך, אין בכך שהנתבע נקט במילה :"כעת" בכדי לסלף העובדות.

זאת אף זאת, עיון בתיעוד אשר הוצג על ידי התובעת מעלה כי הנתבע פירט בהרחבה את בדיקת התובעת , תלונותיה וממצאיו. בנוסף, עולה מהתיעוד כי מדובר ברושם סובייקטיבי של הנתבע לאחר הבדיקות ובתהיות שהוא העלה לאור תלונותיה של התובעת. בהקשר זה, התובעת מלינה על כך הנתבע רושם :"כאב? חולשה?" ואולם, מתעלמת מכך, שהנתבע מציין בתחילת המשפט כי הוא מתרשם שתלונותיה של התובעת אינן ספציפיות. לענין זה, מדובר ברושם של הנתבע אשר בדק את התובעת ולא מצאתי כל תימוכין לטענה ולפיה רושם זה הינו מוטעה.

בנוסף, לטענת התובעת, על אף שאינה יכולה להזיז את הכתף באופן מלא הרי שהנתבע ציין כי בכתף ימין הטווח הפסיבי מלא וגם בכך יש משום סילוף העובדות. במסגרת הדיון הבהיר הנתבע כי התייחס לטווח פסיבי ומשכך, להעדר יכולתה האקטיבית של התובעת להזיז את הכתף אין בכדי להעלות או להוריד לענין זה. במאמר מוסגר אציין – כפי שעלה במסגרת הדיון- כי בדיון בפני טענה התובעת בתחילה כי אינה יכולה להזיז את היד באופן אקטיבי ולמרות זאת, מספר פעמים החוותה בידה באופן הסותר הטענה האמורה.

מן המקובץ עולה כי גם לגופם של דברים אין ממש בטענותיה של התובעת הואיל ולא נמצא דבר אשר יש בו בכדי לתמוך בטענותיה ולפיהן הנתבע פעל כלפיה באופן זדוני וסילף דבריה בכוונת מכוון, אלא שהתרשמתי כי התנהלות הנתבע ורישומיו שיקפו נכונה את הרושם והממצאים כפי שהסיק בעת בדיקת התובעת.

למעלה מן הצורך אציין כי גם לו סברתי כי קיימת עילה לתביעה – וכאמור הנני שוללת האפשרות מכל וכל – הרי שממילא התובעת אף לא הרימה הנטל להוכחת הנזק אשר נגרם לה כפועל יוצא מהתנהלות הנתבע. כך, התובעת טענה במסגרת התביעה כי כפועל יוצא מרישומיו הכוזבים של הנתבע לא קיבלה טיפול – טענה זו נטענה מהפה אל החוץ ולא נתמכה בראיות כלשהן . יתרה מכך, התובעת לא הראתה מה הנזק אשר נגרם לה כפועל יוצא ממניעת הטיפול – ככל שאמנם נמנעה מטיפול כדבריה.

מן האמור נובע כי התובעת לא הרימה הנטל להוכחת טענותיה המשמשות בסיס לתביעה, לא הוכיחה והסבירה את עילות תביעתה ולא הוכיחה ו/או הסבירה את נזקיה ומשכך, דין תביעתה להדחות.

אשר על כן, התביעה נדחית. לפנים משורת הדין ולאחר ששקלתי החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.