סלומון ואח' נ' מדינת ישראל

פסק דין

הרקע לתביעה:

1.בשנת 2008 רכשו התובעים את הזכויות במגרש ששטחו 497.5 מ"ר, הידוע גם כגוש 7654 חלקה 54 תת חלקה 1 ברחוב ההגנה 73 ברעננה (להלן: "המגרש"). המגרש הינו בבעלות קרן קיימת לישראל ומנוהל על ידי מינהל מקרקעי ישראל. התובעים בקשו לבנות במגרש שתי יחידות דיור נפרדות. לשם כך, חולק המגרש בין שתי המשפחות באופן שווה, כך שכל משפחה קיבלה לחזקתה שטח שגודלו 248 מ"ר.

2.התובעים שביקשו להרוס את המבנה הישן ולבנות במקומו שתי יחידות דיור, נדרשו לשלם למינהל סך 317,973 ₪ בגין "דמי היתר". לטענת התובעים, דמי ההיתר נגבו מהם שלא כדין ומכאן התביעה דנן, להשבת חלקם העיקרי של דמי ההיתר, בסך 307,715 ₪.

עיקר טענות התובעים:

3.התובעים ביקשו לבנות שתי יחידות דיור על חלקה 54/1, באופן שכל יחידת דיור תבנה על שטח של 248 מ"ר.

4.התובעים פנו למינהל לצורך קבלת אישורו לתוכניות הבנייה. בתחילה שילמו התובעים למינהל שני תשלומים: האחד בסך 39,235 ₪ שולם ביום 11.2.08 עבור דמי היתר היוון. השני בסך 2,639 ₪ שולם ביום 14.12.08 עבור עסקה פטורה ממכרז. בהמשך, ערך המינהל בדיקות נוספות ודרש מהתובעים לשלם תשלום נוסף עבור דמי היתר, בסך 317,973 ₪ (להלן: "דמי היתר נוספים").

5.מאחר שתשלום זה היווה תנאי למתן אישור לתוכניות הבנייה, שילמו אותו התובעים בלית ברירה, ביום 11.5.09. לאחר ביצוע התשלום חתם המינהל על תוכניות הבניה וההיתר ניתן.

6.גביית דמי ההיתר הנוספים נעשתה שלא כדין:

ראשית, בתחילת תקופת החכירה, בשנת 1958, ניתן היה לבנות על גבי חלקה 54/1 שתי יחידות דיור. כך עולה גם ממכתבה של חברת "עמידר" מיום 7.6.09 המאשר שעל גבי חלקה 54/1 היו קיימות שתי דירות שאוחדו (להלן: "מכתב עמידר").

שנית, בהחלטה מספר 1184 של המינהל שתוקפה מיום 29.3.09 נקבע כי המינהל ייגבה דמי היתר עבור תוספת בניה ליחידת מגורים אחת אם שטחה עולה על 240 מ"ר. מאחר שהתובעים בקשו לבנות שתי יחידות דיור בשטח 248 מ"ר, כל אחת, לא היה מקום לחייבם בדמי ההיתר.

עיקר טענות המינהל:

7.על המגרש נשוא תביעה זו ניתן להקים יחידת דיור אחת בלבד. עובדה זו עולה מהמסמכים הבאים:

א.המגרש הוחכר בשנת 1958 למנוח יעקב נשלי. הזכויות החוזיות בחוזה החכירה משנת 1958 מקנות יחידת דיור אחת בלבד.

ב.החכירה נרשמה בפנקס הבתים המשותפים בשנת 1958 לגבי יחידת דיור אחת בלבד. בתאריך 7.8.1958 נרשם צו בית משותף בלשכת רישום המקרקעין בחלקה 54 בגוש 7654 ברעננה. בצו הבית המשותף נרשם כי חלקה 54 גוש 7654 הוא בית בן קומה אחת ומכיל בסך הכל שלוש דירות כדלקמן: תת חלקה 54/1 – דירה בת שני חדרים, תת חלקה 54/2 – דירה בת חדר, תת חלקה – דירה בת חדר, תת חלקה 54/4 – הרכוש המשותף.

ג.חוזה המכר שנחתם בין יורשי המנוח נשלי לבין התובעים מתייחס ליחידת דיור אחת בלבד.

8.מאחר שעל המגרש ניתן לבנות יחידת דיור אחת בלבד, נדרשו התובעים לשלם סך 317,973 ₪, בגין הבניה שמעבר ל – 240 מ"ר. מכאן שאין ליתן לתובעים את הפטור בגין יחידתה הדיור הנוספת.

9.יתר על כן, ביום 8.12.08 חתמו התובעים על התחייבות מפורשת לפיה, ידוע להם שעל פי נוהלי המינהל, ניתן פטור מתשלום דמי היתר בגין התוספת שהתבקשה ובלבד שסך כל שטחי הבניה המוצעת אינם עולים על 160 מ"ר ו/או על זכויות הבניה המוקנות. בנוסף, על פי ההתחייבות, אם ירצו התובעים לבנות מעבר ל- 160 מ"ר יחויבו בתשלום דמי היתר בגין תוספת הבניה בכנס החל מהמטר הראשון. משכך, התובעים הסכימו לתשלום והמינהל הסתמך על כך עת אישר את תוכניות הבניה.

10. בדיון שנערך לפניי העידו העדים הבאים:

מטעם התובעים: מר אלכס דרור, מי ששימש כיועץ כלכלי לענייני מקרקעין עבור התובעים (להלן: "מר דרור") ותובע 3 (להלן: "מר קדוש").