החלטה
בקשה למחיקת טענות מכתב התשובה שהוגש על ידי המשיבים בבקשה דנן (הם המבקשים בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, ויכונו להלן לשם הנוחות: "התובעים").
יצוין בקצרה כי עניינה של בקשת אישור התביעה כייצוגית, הוא במחית גזר לתינוקות אותה רכשו התובעים. המבקשת בבקשה דנן, שתכונה להלן: "הנתבעת", משווקת את המחית. התובעים טענו כי במחית התגלתה כמות של "קדמיום" מעל המותר בסוג מוצר זה. לטענתם, החריגה התגלתה בבדיקות שערך משרד הבריאות למוצר, וכתוצאה מכך הורה משרד הבריאות להוריד את המוצר מהמדפים.
הנתבעת הגיבה לבקשה לאישור התביעה כייצוגית, והתובעים הגישו ביום 15.6.09 כתב תשובה – שאליו מתייחסת הבקשה הנוכחית.
לטענת הנתבעת, העלו התובעים בכתב התשובה עובדות ועילות חדשות, המהוות שינוי והרחבת חזית; כי נכללו בתשובה עדויות סברה שלא נתמכו בחוות דעת מומחה; וטענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר. כמו כן, צורפו לכתב התשובה – כך לטענת הנתבעת – מסמכים פסולים שאינם קבילים.
לטענת הנתבעת, התובעים עשו שימוש בכתב התשובה לצורך עריכת "מקצה שיפורים" לבקשתם לאישור התביעה כייצוגית, כאשר בעוד שהבקשה לאישור כוללת ארבעה עמודים בלבד, הרי שכתב התשובה כולל 37 עמודים.
דיון
הרשות להגיב לתשובתו של משיב בבקשה, נועדה בדרך כלל לאפשר למבקש להשיב לטענות שהעלה המשיב בתשובתו, ואשר לא ניתן ולא צריך היה להעלותן מלכתחילה בבקשה המקורית. כללים אלו נכונים גם באשר להליך התובענה הייצוגית, בה התובע הייצוגי צריך ככלל להעלות מלכתחילה את טענותיו, כדי שהמשיב יוכל להשיב להן במסגרת תשובתו.
יחד עם זאת, יש להביא בחשבון את הייחוד בהליך של בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית. בית המשפט העליון עמד לא אחת על ייחודו של ההליך הזה, ועל היותו הליך חשוב ומורכב (ראו רע"א 8562/06 פופיק נגד פזגז (לא פורסם, ניתן ביום 15.4.07). באותו ענין נקבע בין היתר כי "עשויים להיות מקרים שבהם מגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית יעמוד על הצורך בראיה מסוימת רק לאחר שהוגשה תשובת המשיב לבקשה. בשל מורכבות ההליך לאישור תובענה ייצוגית, והיקף השאלות העובדתיות והמשפטיות העשויות להתעורר בו, יתכן כי גם במקרה כזה תהיה הצדקה להתיר הגשתן של ראיות נוספות לאחר שהוגשה תשובת המשיב. זאת, אף אם לכאורה ניתן היה להשיג ראיות אלה עובר להגשת הבקשה לאישור תביעה 'ייצוגית'".
ואכן, אף שבקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית היא בקשה בכתב, הרי שהליך בירורה מורכב הרבה יותר מהליך בירורה של בקשה רגילה בכתב. הבדל זה צריך לעמוד לנגד עיני בית המשפט בבואו לקבוע את סדרי הדין הנהוגים בבקשה (שם. כן ראו ת.א. (ת"א) 1200/06 בנק לאומי לישראל נ' אלבז ניר (לא פורסם. ניתן ביום 6.5.07; להלן: "עניין אלבז")).
בבחינת השאלה האם יש לאפשר לתובע להעלות טענות נוספות במסגרת כתב תשובה לתגובה לבקשת אישור, יש להביא בחשבון הן את המטרה של מתן אפשרות לבית המשפט לפתור את הסכסוך האמיתי הקיים בין הצדדים (העולה מתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי), והן את ההנחיה העולה מחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006, לשים את הדגש על השאלה האם קיימת לכאורה עילת תביעה ראויה לבירור של הקבוצה. אם התשובה חיובית – הרי שככלל בית המשפט צריך להביא את הנושא לבירור (ר' ענין אלבז וכן ת.א. (ת"א) 1986/06 פיקהולץ אופיר נ'FERRERO DEL ECUADOR S.A. INDUSTRIA DE DULCES Y ALIMENTOS (לא פורסם, ניתן ביום 1.5.08; להלן: "עניין פיקהולץ").
לכן, לטעמי, כאשר מעלה התובע הייצוגי בכתב תשובתו טענות חדשות אשר היה מקום להעלותן במסגרת הבקשה המקורית, יש מקום לבחון האם העלאת טענות חדשות אלו בכתב התשובה נדרשת לצורך עריכת בירור אמיתי ומלא של המחלוקת בין הצדדים (עניין אלבז, וענין פיקהולץ).
כפי שקבעתי בענין אלבז ופיקהולץ הנ"ל, יש להבחין בהקשר זה בין בקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהוגשו באופן רשלני וללא תשתית עובדתית נאותה, לבין בקשות שהוגשו בצורה נאותה, כאשר המבקש מבקש להוסיף טענות או ראיות חדשות במסגרת כתב התשובה שלו.
כך, אני סבורה כי על בית המשפט לנקוט גישה מקלה יותר כאשר מדובר בתובע ייצוגי, אשר הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעלת תשתית עובדתית ומשפטית נאותה, לעומת תובע שהגיש מלכתחילה תביעה לקויה, נעדרת תשתית, והוא מבקש לערוך "מקצה שיפורים" בכתב התשובה.
לאור התשתית שלעיל, ייבחנו להלן טענות הנתבעת בבקשה.
עדויות סברה שאינן נתמכות בחוות דעת מומחה
לטענת הנתבעת, התובעים העלו בכתב התשובה עדויות סברה ומסקנות בעניינים שהם בתחום מומחיות, בלא שאלה נתמכו בחוות דעת מומחה כנדרש. כך למשל, טוענת הנתבעת, כי בכתב התשובה נטען כי המוצר נושא התובענה הכיל מתכות "בריכוז כה גבוה שיכול היה לגרום נזק חמור". בסעיף 7 לבקשה הפנתה הנתבעת לציטוטים נוספים מכתב התשובה, שהאמור בהם מהווה לגישתה עדות סברה בלתי קבילה.
התובעים טוענים בתגובה, כי אין מדובר בעדויות סברה, אלא בהתייחסות להנחיות של משרד הבריאות, ולתשובות שניתנו מטעמו בעקבות פניית הצדדים אליו, במסגרת ההליך דנן. בתגובתה לתשובת התובעים במסגרת הבקשה הנוכחית, טענה הנתבעת כי עדויות הסברה שהועלו על ידי התובעים אינן מבוססות על מסמכי משרד הבריאות, וכי יש למחוק אותם לכן מכתב התשובה.
אני סבורה כי אין מקום לקבל את הטענה בשלב זה של הדיון. במסגרת ההחלטה בבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, לא יינתן משקל לראיות בלתי קבילות, ולטענות שלא הוכחו. בכלל זה לא יינתן משקל לעדויות סברה, ככול שיימצא כי הן קיימות, שלא גובו בחוות דעת מומחה. אין מקום – עוד בטרם הדיון בבקשת האישור, להכריע אילו מהטענות של התובעים (הן בבקשה והן בתשובה) הן טענות המגובות בראיות כדין, ואילו מהן אינן מגובות בראיות. אין גם מקום להבחין בהקשר זה בין טענות שהועלו בבקשה המקורית, לבין כאלה שהועלו בתשובה.
שינוי חזית התביעה והרחבתה