סלהוב נ' הנדל ואח'

פסק דין

1.זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 14.1.10 שבה היו מעורבים רכב התובע, ורכב הנתבעת שהיה מבוטח על ידי הנתבעת 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

1.תיקון הרכב5,138.80 ₪.

2.שכ"ט שמאי480 ₪.

3.ביטול זמן, טרחה, טרדה, עגמת נפש 2,000 ₪.

סה"כ7,618 ₪.

2.לדברי התובע, הוא נסע ברח' הרצל בכפר יונה אחרי רכב הנתבעת. לפתע רכב הנתבעת סטה מהנתיב לנתיב הנגדי. התובע לא הבין מדוע- אך ראה שהנתיב שלו פנוי, והמשיך לנסוע. אז רכב הנתבעת ללא איתות, סטה ימינה והתנגש ברכב התובע.

מוקד הנזק ברכב התובע היה בדלחות צד שמאל.

3.מר גולן דמרי שראה את התאונה טען שראה את הג'יפ של הנתבעת עומד בנתיב השמאלי, ואת רכב התובע נוסע ישר בנתיב הימני ואז:

"פתאום הג'יפ השחור סטה ימינה".

(עמ' 3, שורה 12-14).

מר גלעד בן ברוך, שנסע עם מר דמרי ברכבו, אשר את גרסתו לגבי התאונה ואמר שרכב הנתבעת "סטה ימינה כדי להיכנס לחניה ופגע בו (התובע) בדלת השמאלית"

(עמ' 4 , שורה 21-22).

4.בפיה של הנתבעת גרסה שונה. נכון הדבר שהתאונה התרחשה על יד הכניסה לביתה, כאשר היא פנתה ימינה לאחר שאותתה. לדבריה כשר היא התחילה לפנות ימינה התובע לא היה "ממש...אחורי, אולי היה רחוק" (עמ' 6 שורה 3).

והנתבעת הוסיפה:

"כשאני נוסעת בנתיב שלי אני חייבת לקחת קצת ימינה. בערך מטר מטר וחצי בזמן שאני לוקחת ימינה יכולים לעבור מכוניות, הכביש מאוד רחב" (עמ' 6 שורות 9-10).

לדבריה, לא ראתה את עדי התביעה במקום האירוע.

5.לאחר ששמעתי דברי בעלי הדין והעדים ולאחר שעיינתי במסמכי התיק החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.מכלל הראיות שוכנעתי כי על מנת להיכנס לביתה ,הנתבעת נאלצה לבצע סיבוב רחב יותר מאשר היא דיווחה לבית המשפט. זאת היא עשתה בלי שהבחינה בתובע שנוסע אחריה ומבלי להתחשב בו.