סלביטקר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

בתובענה זו עתר התובע להכרה במחלת הסיליקוזיס ממנה הוא סובל בריאותיו, לטענתו, כמחלת מקצוע כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק). נטען כי יש לראות במחלת הסיליקוזיס כפגיעה בעבודה גם לפי תורת המיקרוטראומה. לטענת התובע, בעקבות עבודתו בניקוי חול (סיליקה) במשך 11 שנים, החל לסבול מסיליקוזיס שגרמה גם לשחפת. הנתבע דחה את תביעת התובע, בהחלטה מיום 7.4.11 מן הטעם כי על פי המסמכים שבידיו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/ אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו של התובע, אשר הביאו לפגיעה בריאותיו; וכי לפי חוות דעת רפואית, צילום החזה של התובע מיום 13.3.11 הינו תקין, ולפיכך אין לראות במחלתו כתאונת עבודה.

במסגרת דיון שנערך ביום 31.1.13 נקבעה תשתית עובדתית מוסכמת כדלקמן: התובע עלה ארצה בשנת 1992 מברית המועצות. טרם עלייתו ארצה, עבד התובע ככורה פחם במשך עשרים שנה. בין השנים 1999-2010 עבד התובע בעבודות ניקוי חול (סיליקה) אצל חברת קב ונקי סחר ושירותים בע"מ. בשנים אלו ביצע התובע רק עבודות ניקוי חול. עבודות ניקוי החול הן עבודות של התזת חול בלחץ גדול על ידי מכשיר ניקוי חול לשם ביצוע ניקוי של משטחים גדולים מצבע ולכלוך כהכנה לצביעה מחדש וכד'. התובע היה מנקה בצורה זו ברזל, פלסטיק ועץ. התובע לא עסק בצביעה אלא רק בהתזת חול לשם ניקוי. עבודות ניקוי החול בוצעו במשך תשע שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. לפעמים עבד התובע שעות נוספות, לפי הצורך. התובע עבד עם שני סוגי חול: רוב הזמן עבד עם חול רגיל, ופעם בשבוע למספר דקות עבד עם חול שחור. במהלך יום העבודה, היה התובע עם מסיכה המכסה את אזור הראש והצוואר. על פי תעודה רפואית משנת 2006 התובע הופנה על ידי מעבידו לבדיקת פיקוח עקב חשיפתו לסיליקה. התובע הפסיק לבצע עבודות ניקוי חול בחודש 4/10. אין מחלוקת כי נכון לשנת 2006 נרשם בתעודה רפואית כי התובע מעשן כ- 20 סיגריות ביום במשך 30 שנה.

על בסיס תשתית עובדתית זו מונה דר' ניר פלד כמומחה רפואי מטעם בית הדין (להלן – המומחה) וזה נתבקש, בהחלטה מיום 3.3.13, להשיב על השאלות הבאות:

"א.מה הליקוי ממנו סובל התובע בריאותיו?

ב.האם נתקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כ"מחלת מקצוע" של סיליקוזיס בהתאם לפריט 15 לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד – 1954? אם לא - האם יש מחלת מקצוע אחרת המתאימה למצבו של התובע?

ג.האם היתה במקרה שבפנינו פגיעה INJURY?

ד.האם הפגיעה גרמה נזק?

ה. האם כל חשיפה וחשיפה של התובע בעת עבודתו עם החומרים המפורטים לעיל, גרמה לפגיעה זעירה INJURY כאשר המדובר בפגיעות חוזרות ודומות שניתן להבחין בהן ולייחס אותן לזמן מסוים?

ו.במקרה שאכן היתה פגיעה מהסוג המפורט לעיל, האם היתה פגיעה זו בעלת אופי בלתי הפיך IRREVERSIBLE כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים?

ז. אם לא היתה פגיעה מהסוג דלעיל האם יש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל?

ח.במידה והמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיעה חשיפתו של התובע לחומרים המפורטים לעיל על הופעת המחלה או החמרתה ובאיזו מידה?"

המומחה, במסגרת חוות דעתו מיום 28.3.13 (להלן – חוות הדעת), השיב לשאלות כך:

"דיון:

הנ"ל סובל מתחלואה משולבת כמפורט (סרטן שלפוחית השתן, מחלת לב איסכמית קשה, מחלת ריאות) הנובעת ממספר גורמי סיכון המעצימים זה את זה והכוללים עישון כבד, עבודה ככורה פחם בברה"מ, וחשיפה לסיליקה. יתר על כן, היותו סובל מסיליקוזיס ריאתית חושפת אותו לשחפת ריאתית בסיכון יתר.

סיליקוזיס ריאתית נובעת מחשיפה לאבק ובמקרה דנן אף נצפתה עדות לסיליקה בביופסית הריאה. היות והנ"ל נחשף לחומרים אלו הן בעבודתו בישראל והן בעבודתו בברה"מ ניתן להניח כי הנ"ל סבל מנזק מצטבר לאורך השנים, כולל נזק אשר נגרם מעבודתו בישראל מאז 1999. קשה להעריך כמותית את היחס בין עבודתו בישראל לבין עבודתו בברה"מ בעניין הנזק הריאתי.

לענין מושא התביעה והשאלות הנקודתיות, להלן התייחסותי:

הליקוי ממנו סבל התובע הוא סיליקוזיס ריאתית ויש להכיר בליקוי כמחלת מקצוע.

התרומה למחלתו משלבת את חשיפתו במקום העבודה הנוכחי (קרי מאז 1999) וכן את עבודתו טרם עלה ארצה ככורה פחם.

חשיפה חוזרת גורמת לפגיעות חוזרות הגורמות לנזק מצטבר בלתי הפיך. נזקים אלו גורמים להחמרת המחלה.