סלאמה נ' נדאף

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה ביחס לשיק על סך 5,313 ₪ ליום 30/11/07.

דיון בהתנגדות התקיים היום, המבקש נחקר על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

לטענת המבקש, הוא אינו חתום על השיק. עם זאת, לטענתו, מדובר בשיק שחזר לאחר שנמסר ע"י המבקש לאדם בשם כחלול יוסף. לאחר שחזר השיק נדרש המבקש לפרוע אותו ע"י אדם בשם מאג'ד סלאמה, בעל משרד גבייה, אשר לטענת המבקש הוא אביו של המשיב. אביו של המבקש פנה למשרד הגבייה ושילם במזומן את תמורת השיק בתוספת הוצאות. באותו מעמד מסר אביו של המבקש לבעל משרד הגבייה שיקים חוזרים של לקוחותיו של המבקש, לצורך גבייה. העתקי השיקים החוזרים שנמסרו לצורכי גבייה כאמור, צורפו לתצהיר ההתנגדות. לטענת המבקש, מאז פירעון השיק נשוא ההתנגדות ומסירת השיקים החוזרים (בשנת 2008), לא הצליח לברר עם בעל משרד הגבייה מה עלה בגורל השיקים החוזרים.

לתצהירו של המבקש צורף גם תצהיר של אבי המבקש, אולם האחרון לא התייצב לדיון, בשל מצב בריאותי לקוי. לפיכך, ההחלטה תינתן בהתעלם מהאמור בתצהיר זה.

בחקירתו הנגדית עמד המבקש על טענתו, כי הוא עצמו אינו חתום על השיק. הוא מסר כי ייתכן שאחיו, שותפו בעסק, חתם עליו, אך הדבר לא נבדק ע"י המבקש. המבקש הבהיר בחקירתו, כי ניתנה תמורה כנגד השיק, מאותו כחלול אשר לידיו השיק נמסר. אשר לטענת הפירעון, הובהר בחקירתו של המבקש, כי העובדות מצויות בידיעתו של אביו, ואילו המבקש עצמו אינו יודע מה הוא הסכום ששולם בתמורה לשיק.

לטענת המשיב, בפי המבקש גרסאות סותרות, כאשר על פי הגרסה האחת – הוא אינו חתום על השיק, ואילו על פי הגרסה השנייה – השיק יצא כדין ונפרע. לטענת המשיב, נטל ההוכחה בטענת הפירעון מוטל על המבקש, ובנטל זה הוא לא עמד. טענת הפירעון הועלתה באופן כללי ובלתי מפורט, ותשובותיו של המבקש בחקירה הנגדית לא היו מדויקות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון ליתן למבקש רשות להתגונן, כפי שיפורט להלן.

המבקש מכחיש את חתימתו על השיק, וטענה זו עמדה במבחן החקירה הנגדית. טענה זו כשלעצמה מקנה למבקש רשות להתגונן. עם זאת, יש לציין, כי על אף הכחשת החתימה, הרי הטענה העיקרית שבפי המבקש היא טענת הפירעון. המבקש מודה בכך שהשיק הוצא כדין מהעסק, שהוא מנהל יחד עם שותפיו. בשלב זה אין זה ברור מי חתום על השיק, אך המבקש עצמו אינו מתכחש לחבות המגולמת בשטר עצמו, לכך שניתנה כנגד השטר תמורה, ולכך שהיה עליו (או על העסק שלו) לפרוע אותו. לא מן הנמנע כי המשיב יוכל להוכיח את חבותו של המבקש, מכוח הרשאה, למשל, הנובעת מהרשאת אחר לחתום על השיקים בשם המבקש (למשל – אחיו של המבקש, שהוא גם השותף בחשבון הבנק), אלא שהעובדות בעניין זה תתבררנה בהמשך ההליך.

כאמור, הטענה העיקרית היא טענת הפירעון. המבקש אמנם לא הציג אסמכתא להוכחת הפירעון, אך אין בכך כדי לשלול ממנו את יומו בביהמ"ש. לצורך מתן רשות להתגונן די בכך שהמבקש העלה טענת הגנה, אשר ככל שתוכח – תביא להדיפת התביעה נגדו, והוא אינו חייב להוכיחה בשלב זה. אמנם, טענה סתמית לפירעון אינה מספיקה, אך בנסיבות דנן אין מדובר בטענה סתמית. מעבר לכך שקיים עד לפירעון הנטען (אביו של המבקש), הרי לטענת המבקש, במעמד הפירעון נמסרו לבעל משרד הגבייה שיקים לגבייה. העתקי השיקים הללו צורפו להתנגדות. יש בכך ראייה מסוימת, שעשויה לחזק את הטענה לפיה השיק נפרע לידי הבעלים של משרד הגבייה (שהוא אביו של המשיב כאן). השיק הוגש לביצוע בחלוף כחמש שנים מזמן פירעונו, ובנסיבות אלו אין להכביד מדי על המבקש בדרישת ראיות, עוד בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן.

אשר על כן, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

משהתקבלה הבקשה, אני מחייבת את המשיב לשלם למבקש שכר טרחת עו"ד בגין הדיון שהתקיים בבקשה, בסך 800 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מקבלת החלטה זו, וללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

הליכי הוצל"פ מעוכבים. התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.

התובע יגיש תצהיר מטעמו, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגש תצהיר מטעם התובע, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.

עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובע לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ד, 18 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: