סלאמה נ' חרפאני

פסק דין

1.התובע הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק משוך על ידי הנתבע על סך של 2,500 ₪ אשר זמן פרעונו 1.4.09.

2.אין מחלקות כי מדובר בשיק אשר נמשך על החלק, כלומר ללא ציון שם הנפרע. כמו כן אין מחלקות כי השיק לא נמסר על ידי הנתבע לתובע אלא לאדם אחר. התובע עוסק בהמרות מט"ח ובנקיון שקים.

3.התובע טוען כי רכש ביום 22.3.09 את הזכויות בשיק מאדם כלשהוא אשר אינו זוכר את זהותו וזאת בתמורה ל- 500$ ו-450 ₪ הכל כמפורט בשובר המרה מס' 12073. לפיכך, הינו אוחז כשורה הזכאי לתבוע את פרעונו של השיק לידיו.

4.הנתבע טוען כי לא נתקבלה כל תמורה עבור השיק. השיק נמסר על ידו לקבלן עבודות צבע בשם סאפי רמדאן, אשר התנה את המשך עבודות הצבע, תיקון לאחר התקנת אביזרי חשמל, בביתו הנבנה של הנתבע במתן השיק. השיק ניתן ללא שם מוטב מאחר והיה אמור לשמש את אותו הקבלן לצורך רכישת חומרים לביצוע העבודה. על פי עדותו של הנתבע העבודה לא בוצעה, הוא דרש את ביצועה והתגלעה מחלוקת בין הצדדים. הקבלן הודיע צלו כי על מנת לנקום בו ימכור את השיק לתובע.

5.סעיף 37 (2) לפקודת השטרות (נוסח חדש) קובעת את זכותו של אוחז כשורה בשטר וקובעת כי כאשר האוחז בשטר הינו אוחז כשורה זכותו נקייה מכל טענת הגנה אישית שהיו לצדדים הקודמים בינם לבין עצמם. כלומר במידה והתובע הינו אוחז כשורה, אזי הנתבע חייב לפרוע לו את השיק גם אם יוכיח כי אכן לא ניתנה תמורה ביחסים שבין הנתבע לבין מר סאפי רמדאן, כגרסתו.

6.התובע נהנה מן החזקה הקבועה בסעיף 29 (ב) לפקודת השטרות הקובעת חזקה כי כל אוחז בשטר הינו אוחז בעד ערך. כלומר על הנתבע החפץ בכך חל הנטל לסתור את החזקה. כלומר עליו להוכיח כי לא התקיים ולו אחד התנאים הנדרשים לצורך אחיזה כשורה כמפורט בסעיף 28 לפקודת השטרות.

"(א)אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1)נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;

(2)נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.

(ב)ביחוד זכות קנינו של מסחר שטר פגומה כמשמעותו בפקודה זו, אם השיג את השטר, או את הקיבול, על ידי רמאות, כפיה, או אלימות ופחד, או באמצעים אחרים שאינם כדין, או בתמורה אי-חוקית, או כשהוא מסחר את השטר אגב מעילה באמון, או בנסיבות העולות כדי רמאות.

(ג) אוחז, בין בעד ערך ובין שלא בעד ערך, שזכות קנינו בשטר הגיעה לו מכוח אוחז כשורה ושאיננו שותף לשום רמאות או אי חוקיות הפוגעות בשטר, יש לו כל הזכויות אשר לאותו אוחז כשורה כלפי הקבל וכלפי כל הצדדים לשטר שקדמו לאותו אוחז."

7.הנתב טוען כי מאחר וידע שמר רמדאן עודמ למכור לתובע את השיק, פנה לתובע ואמר לו שלא יקנה את השיק וכי בכוונתו לתת הוראה לביטולו. התובע מאשר כי הם שוחחו אך רק לאחר שהשיק כבר חזר וזאת בחתונתו של הנתבע. הנתבע טוען כי התחתן זמן רב קודם לכן. הוא חוזר וטוען כי שוחח עם התבוע מספר פעמים, אך לא כתב כל מכתב ואין לו תיעוד של השיחות , רישום כלשהוא או מועדים בהם ביצע את השיחות.

על אף שאם יוכיח הנתבע את גרסתו זו, יוכל לסתור את חזקת האחיזה כשורה איני נדרשת להכרעה בין שתי גרסאות אלו, שכן לענית דעתי יש לדחות את התביעה מטעמים אחרים.

8.כאמור התובע הינו בעל משרד להמרת כספים העוסק גם בנקיון שקים. לפכיך, יש להניח כי יהא בידיו רישום של קבלת השיק ומתן התמורה בעדו. אכן התובע הציג "שובר המרת כספים (העתק)", המציין במדויק את קבלת השיק שפרטיו כפרטי השיק נשוא תיק זה, למעט מועד הפרעון. וכן מציין את התמורה אשר ניתנה בעדו. לכאורה נסתרת כל טענה בדבר אי מתן תמורה ובדבר מועד קבלת השיק האם לפני מועד פרעונו או אחריו. השובר נושא תאריך 22.3.12.

9.אולם, מתעורר לפני קושי. התובע נשאל אם הוא יודע ממי הוא קיבל את השטר והוא השיב "לא זוכר". הוא שנאל האם אין חובה לרשום זאת, והאו ציין כי החובה הינה רק בסכומים מעל 5,000 ₪. אולם, שובר המרת כספים זה כן מכיל את פרטיו של הנתבע כאילו עמו בוצעה העסקה. על גבי הטופס, מתחת למועד עריכת העסקה מצויין "לכבוד פארס" כשמו של הנתבע. גם אם יאמר אדם כי קיימים אנשים רבים הנושאים שם זה, יש להפנות לכך כי בפינה השמאלית למעלה של הטופס, מתחת למספר רשיונו של התובע לעסוק בהמרת כספים, מופיע מספר תעודת הזהות של הנתבע. הכל כאילו בוצעה העסקה דווקא עם הנתבע. בשורת פרטי השיק מופיע מספר השיק , סכומו וכן תאריך. התאריך המופיע הינו 22.3.09, המועד בו נטען כי בוצעה עסקת רכישת השיק על ידי התובע, אולם, ברי לעניות דעתי כי באותו מקום המפרט את אמצעי תשלום הכסף שהתקבל אצל התובע, צריך היה להופיע מועד פרעון השיק. מעוד העסקה מופיע בפינה הימנית העליונה.

10.לאור תהיות אלו ביחס לטופס המרת הכספים מוצאת אני כי חזקת האחיזה כשורה נסתרה, במדיה הדרושה במשפט אזרחי. התובע אשר טען כי לא היה צד לעסקתה יסוד, כיא ינו יודע ממי קיבל את השיק וכי הוא לא צריך לרשום ממי הוא קיבל אתה שיק מילא פרטים של הנתבע דווקא כמי שעמו בצע את העסקה. יכול והדבר נובע מרצון להסתיר את פרטי זהותו של מוסר השיק לידיו ואת מועד המסירה וכיול והדבר נובע מטעות גרידא. אולם, במצב דברים זה הצליח הנתבע להוכיח במידה הנדרשת במשפט אזרחי כי טופס המרת הכספים אינו יכול להוות ראיה לתוכנו.

אכן הנטל על הנתבע לסתור את חזקת האחיזה כשורה ולא חלה לכאורה על התובע חובה להביא ראיות להוכחת אחיזתו כשורה. אולם, כאשר מדובר במי אשר מנהל משרד לביצוע עסקאות אשר כאלה, ואין בידיו רישומים התומכים בגרסתו, פעול הדבר לחובתו.

11.לאור האמור לעיל הנני מורה על דחייתה תביעה וסגירת תיק הוצל"פ 08-11807-09-6.

איני מוצאת לנכון ליתן צו להוצאות לאור העובדה כי התיק הסתיים ללא הכרעה עובדתית פוזיטיבית. כל צד ישא בהוצאותיו.