סלאם נ' עיריית ירושלים ואח'

החלטה

לאחר עיון בתחשיבים להלן הערותיי;

מאחר ומדובר בתביעה הדורשת הוכחת חבות ממילא אין בהצעת בית המשפט לשקף תוצאת תחשיב העשויה להתקבל בפסק דין אלא הצעה לקניית סיכוני שני הצדדים.

סיכון התובע מחד גיסא - כי תביעתו תדחה במלואה אם לא תוטל חבות (או סיכוניו באשר לאשם תורם בגובה זה או אחר) וסיכון הנתבעות מאידך גיסא - ככל שתוטל חבות ויפסקו סכומים גבוהים משמעותית.

באשר לאחריות - ידועה פסיקה רבה באשר לחובות עירייה לצועד בשטחה עם זאת מנגד קובעת גם הפסיקה כי אין להטיל חובה על כל ליקוי קטן בכביש. לא כל סדק או הגבהה יהא בהם די להצדיק הטלת חבות על העירייה, להבדיל מקביעה כי הנפגע החליק כפי שיכול לקרות בדרך הטבע.

במקרה דנן מעבר להלכות הכלליות יש ליתן את הדעת מחד גיסא לתמונות שהוצגו ומאידך גיסא לקיום שני טופסי מד"א בהם כתובות שונות ולאופן בו מסר התובע גרסתו בסמוך.

ניתן להניח כי מקום בו הנפילה היא באופן בולט עקב מחדל קיים בשטח יציין זאת הנפגע מיידית - להבדיל מהסתפקות בציון העובדה שהחליק בדרכו. ככל שבאותו יום היה יום גשום יש בכך להוסיף לנקודות המקשות להוכיח אשם.

הונח כי התובע היה לבדו במקום וכי ממילא תעמוד בפני בית המשפט ביחס לאמור לעיל רק עדות יחידה של בעל דין.

הצעת בית המשפט ממילא משקללת כל הסיכונים העולים מהאמור לעיל.

באשר לנזק;

נתוני השכר שהוצגו מלמדים כי שכר התובע המשיך ועלה אף לאחר הפגיעה באופן שככל שיש מקום לפיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות הרי עסקינן רק בסכום גלובלי המשקף חשש לקושי עם העלייה בגיל. בהמ"ש אינו מעריך חשש זה כגבוה.

יש מקום להפניה לשתי התאונות הקודמות בשנים 2000 ו- 2002 ולעובדה שחרף נכות גבוהה שהוכרה אז - הצליח התובע להגיע לשכר מכובד וזה אף מוסיף ועולה.

יש מקום לטענה שהתובע בעל כוח רצון ומוטיבציה לאורם הוא עובד חרף כאביו.

באשר להפסדי השכר בעבר -

מהשוואת תלושי השכר של שנת 2006 עם שנת 2007 - לא ניכרת פגיעה (לא הוצגו כל התלושים של אותן שנים), עם זאת מטעם לא מובן באשר לטופס 106 של שנת 2007 התמונה שונה ובהשוואה לנתונים שבו נראית פגיעה ממוצעת לא מבוטלת ביחס לשנת 2006. הדברים אמורים ביתר שאת ככל שיוכח כי הנתונים כוללים גם בונוס בגין שנים קודמות, להבדיל משכר בגין עבודה שוטפת.

ככל שיובהר פשר ההבדל בין העולה מתלושי השכר לבין העולה מטופס 106 יהא מקום לפיצוי בגין הפסדי השכר בשנת התאונה.

הונח כי במקרה ממין זה יש מקום לפיצוי בגין כאב וסבל.

הונח כי יש מקום לפיצוי בגין עזרה בסמוך לתאונה עד להחלמת השברים.

הונח גם כי יש מקום לפיצוי בגין הוצאות בעבר אף שהובא בחשבון שטרם הוצגו קבלות.

בהתחשב בכלל האמור ובהערכת בית המשפט באשר לסיכויי וסיכוני הצדדים מוצע כי הנתבעות תשלמנה לתובע פיצוי בסך 75,000 ₪ בתוספת החזר הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ומע"מ כדין.