סלאם אמר נ' מ.י. תביעות חדרה -משטרת ישראל

פסק דין

לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה, (להלן – " בימ"ש לתעבורה"), אשר ניתן ביום 24.2.10, על ידי השופט משה גינות בתיק פל 117/07.

ביום 23.03.06 סמוך לשעה 04:30 בשד' רוטשילד בשכונה 8 שבקיסריה, נהג המערער ברכבו בהיותו שיכור, הואיל ונמצא בגופו ריכוז של 123 מיליגרם לכל 100 מ"ל.

על יסוד העובדות הנ"ל יחסה לו המשיבה עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה, [נוסח חדש], תשכ"א – 1961.

בימ"ש לתעבורה הרשיע את המערער בהעדרו ביום 24.2.2010 ודן אותו לעונשים הבאים:

24 חודשי פסילה בפועל בניכוי חודש פסילה מנהלית, 6 חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים וקנס כספי של 2500 ₪. (הכרעת הדין וגזר הדין יקראו להלן: "פסק הדין").

המערער הגיש ביום 31.7.11 בקשה לביטול פסק הדין ובה טען כי הוא היה מיוצג על ידי עו"ד ואנונו ובבואו לחדש את רישיונו ברשות הרישוי, נודע לו כי הוטל עליו עונש פסילה, לכן פנה לבית המשפט כדי לצלם את התיק ובאותה עת נמסר לו על ידי פקידי בימ"ש כי עו"ד ואנונו נפטר. עוד טען המערער כי הוא לא זומן לכל דיון ולא נמסרו לו מועדי הדיונים.

בימ"ש לתעבורה דחה את הבקשה ביום 31.8.11, תוך שהוא קובע כי המערער זומן כדין.

הערעור מופנה כנגד החלטה זו.

המערער חזר על טענותיו שהעלה בפני בימ"ש לתעבורה וביקש לקבל את הערעור, לבטל את החלטת בימ"ש לתעבורה , את פסק הדין שניתן בהעדר ולהחזיר את הדיון אליו.

המשיבה ביקשה לדחות את הערעור. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור וכעבור שנה וחצי מיום שניתן פסק הדין ללא כל הסבר לאיחור בהגשתה. המערער זומן ולא התייצב לדיון וכי טענתו כיום שמאן דהוא חתם במקומו על אישור המסירה תומכת בתוצאה אליה הגיע בימ"ש לתעבורה.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפסק הדין של בימ"ש לתעבורה, בהחלטותיו שיפורטו להלן, בבקשה לביטול פסק הדין, בחנתי את אישור המסירה עליו התבסס בימ"ש לתעבורה ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור ולבטל את החלטת בימ"ש לתעבורה שדחתה את הבקשה לביטול פסק הדין וכן את פסק הדין שניתן בהעדר ולהורות על החזרת הדיון אליו מהשלב של ההקראה.

מפרוטוקול והחלטות בימ"ש לתעבורה עולה כי עו"ד ואנונו המנוח התייצב בפניו לישיבות מיום 16.9.07 ומיום 23.12.07 שנדחו לבקשתו, כשהישיבה האחרונה נדחתה ליום 24.2.08. לא התברר לי מה קרה במועד האחרון, 24.2.08, אך מהחלטות בימ"ש לתעבורה עלה כי לישיבה שנקבעה ליום 13.7.08 התייצב עו"ד ג'אבר ג'אברין. מההחלטה עולה כי הדיון נדחה ליום 21.12.08 כדי לאפשר לעו"ד ג'אבר ליצור קשר עם הנאשם – המערער, ובפתח החלטת בימ"ש נאמר כי: " למרבה הצער ב"כ של הנאשם עו"ד וענונו – נפטר.", לכן נקבעה ישיבה נוספת ליום 21.12.08. ככל הנראה הוגשה לבימ"ש לתעבורה בשם המערער, בקשת דחייה על ידי עו"ד אלדד סולומון, בקשה שנתקבלה ביום 16.12.08 והדיון נדחה ליום 1.3.09. לישיבה האחרונה לא התייצב עו"ד אלדד סולומון ולכן נדחתה הישיבה ליום 12.7.09, כשבית המשפט מורה למזכירות לשלוח לעו"ד אלדד סולומון עותק פרוטוקול הדיון.

לישיבת 12.7.09 התייצב עו"ד אלדד סולומון ומשום שבדיון נרשמה אך ורק החלטת בימ"ש לתעבורה תובא להלן כלשונה:

" תיק זה טרם נידון משום שסנגורו של הנאשם נפטר למרבה הצער. לאחר פטירתו הועברו תיקיו למספר עורכי דין וביניהם עו"ד תומר גונן. מסתבר שכל המאמצים של הסנגור לאתר את הנאשם לא צלחו. בנסיבות העניין, הנני קובע את התיק להקראה נוספת ליום 13.9.09 .... המזכירות תזמן את הנאשם."

אעיר כי דברי הסנגור ומאמציו למצוא את הנאשם לא פורטו בפרוטוקול בימ"ש לתעבורה וגם מהחלטת בימ"ש לתעבורה לא ניתן ללמוד על מאמצים אלו. זאת ועוד לא ברור מדוע עו"ד ג'אברין לא המשיך לייצג את המערער עוד. מכל מקום בהתאם להחלטת בימ"ש לתעבורה, מיום 14.10.09, נדחה הדיון ליום 24.2.10 ומתוכן החלטת בימ"ש לתעבורה ניתן להסיק כי הוגשה בפניו בקשת דחייה, לשם כך אביא להלן את תוכנה:

"נדחה ליום 24.2.10 .... , המזכירות תזמן את הנאשם לדיון. ב"כ הנאשם אשר החליף את עו"ד וענונו ז"ל משוחרר מן היצוג."

מההחלטה דנא ניתן ללמוד על כך שב"כ המערער "שהחליף את עו"ד וענונו ", שזהותו לא פורטה בהחלטת בימ"ש לתעבורה, שוחרר מבלי שבימ"ש אפשר למערער להגיב לבקשה דנן ואף מבלי לשמוע את עמדתו. לי נראה כי הדרך הנכונה הייתה לזמן את המערער ולקיים דיון בבקשת הסנגור להשתחרר מהמשך הייצוג במעמד המערער.

כאמור לדיון שנקבע ליום 24.2.10 המערער לא התייצב ועל כן הורשע ונידון בהעדרו. בימ"ש לתעבורה קבע כי המערער זומן כדין. בדיקת אישור המסירה הנוגע לישיבה מיום 24.2.10 מעלה כי קיימים בו רישומים סותרים, מחיקות מרובות ומספר חתימות הן בחלקו העליון של אישור המסירה והן בחלקו התחתון. מאישור המסירה עולה, גם כן, שדבר הדואר נמסר לנמען ללא כל אפשרות לדעת מועד מסירתו, לעומת זאת, מבט לחלקו השמאלי של אישור המסירה, מראה כי דבר הדואר לא נדרש. בנסיבות אלו קשה לומר שיש בפנינו אישור מסירה כמשמעותו בדין, אישור שניתן לסמוך עליו ולומר כי המערער זומן כדין. מצב דברים זה, מאשש שוב שהיה ראוי לקיים דיון בבקשת הסנגור לשחרור מהייצוג, אך ורק במעמד המערער.

מכל אשר הובא לעיל ברי כי לא ניתן לומר שהמערער זומן ולא התייצב לדיון ועל כן החלטת בימ"ש לתעבורה בטעות יסודה ודינה להתבטל ובהתאם יש לבטל, גם כן, את פסק הדין.