סלאיימה נ' מדינת ישראל

החלטה

קצין משטרה החליט לאסור שימוש ברכב המבקש למשך 30 יום בעילה של הסעת נוסעים בשכר.

המבקש שלפניי עותר לביטול החלטת קצין המשטרה בנימוק שלא הסיע נוסעים בשכר ובנימוק שמצבו המשפחתי ומצבה הבריאותי של אמו מצריכים אותו להחזיק ברכב.

עיון בחומר החקירה שבידי המשיבה מלמד כי קיימות ראיות לכאורה בעוצמה לא מבוטלת כנגד המבקש. נוסעים ברכבו של המבקש מסרו בהודעותיהם במשטרה כי הם אינם מכירים את המבקש אלא שהוא בא למקום על מנת להסיע אותם, וכי בתמורה להסעה משולמים למבקש כספים על ידי מעסיקם של הנוסעים. גרסה זו אינה מתיישבת עם גרסתו של המבקש בבקשה שלפניי כי בחר להסיע את הנוסעים בשל "היכרות פנים" עם הנוסעים.

יצוין עוד כי המבקש חתם על הסדר טיעון בו הוא מודה בעובדות כתב האישום, ומסכים לכך שתוטל עליו השבתה שיפוטית של הרכב למשך 30 יום. בנסיבות אלו הבקשה שלפניי תמוהה ביותר.

זאת ועוד, עברו של המבקש מכביד ביותר וכולל לא פחות מ-109(!) הרשעות קודמות בהן 3 הרשעות קודמות בשל הסעת נוסעים בשכר.

לאור עברו זה של המבקש נראה כי אין מנוס אלא להגן על הציבור מפני מצב בו המבקש מחזיק ברכב, וחוזר ומסיע בו נוסעים בשכר, אף שאין הוא מורשה לעשות כן.

לא נעלמו מעיניי טענות המבקש בדבר הנזקים והקשיים שיגרמו לו כתוצאה מאיסור השימוש ברכבו. אולם, על ביהמ"ש לבכר את האינטרס הציבורי על פני האינטרסים של המבקש. זאת ועוד, אילו היו בני משפחתו של המבקש בראש מעיינו היה הוא נמנע מלבצע את העבירה אשר בגינה הוסמך קצין משטרה לאסור שימוש ברכב.

לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה.

ניתנה והודעה היום ח' אב תשע"א, 08/08/2011 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

הוקלד על ידי: ליהי גולן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: