סכסוך שכנים שהוביל לתביעה נזיקית נגד שכנים והועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון

1.         תיק זה עוסק בסכסוך בין שכנים, שכנראה (שניהם או אחד מהם) שכחו את אמרת החכם מכל אדם בספר משלי (פרק כ"ז פסוק י') כי: "טוב שכן קרוב מאח רחוק".

2.         התובע (הנתבע שכנגד) הוא שכנם של הנתבעים (התובעים שכנגד), ברח' סמטת הבאר בזכרון-יעקב (התובע מתגורר במספר 137 והנתבעים במספר 139).

3.         בחודש ינואר 2007 או בסמוך לכך, החלו הנתבעים בביצוע תוספת למחסן שהיה קיים בחצר ביתם, במטרה לבנות בו גג רעפים, במקום גג אסבסט שהיה קיים עד אז.

            אין מחלוקת כי תוספת זו התבצעה ע"י הנתבעים ללא קבלת היתר בניה כדין.

4.         היות ומחסן הנתבעים היה קיים בסמיכות לחצרו של הנתבע (קו אפס), טוען הנתבע כי תוספת זו גורמת לו לנזקים (חסימת כניסת אור השמש לביתו ובמיוחד למטבח ביתו, וכן מונעת זרימת אוויר נעים לחצרו וביתו). הוא פנה בסמיכות לאחר תחילת הבניה למשרדי הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון (להלן: "הנתבעת 3"), על מנת שתפעל לעצירת הבניה ע"י הנתבעים.

5.         מטעם הנתבעת 3 נשלח פקח, שלטענת התובע לא פעל נמרצות ו/או בהחלטיות לעצירת הבניה ע"י הנתבעים, ובכך איפשר את השלמת תוספת הבניה למחסן הנתבעים.

6.         סכסוך זה הוביל לעימות אלים בין התובע לנתבעים (שעל פרטיו וגרסאות הצדדים בנדון נעמוד להלן) בתאריך 25.11.07.

            כל צד גורס כי הצד השני הוא זה שתקף אותו.

            לנוכח הארוע האלים גם הגישו הנתבעים תלונה במשטרת ישראל נגד התובע בגין תקיפתם על ידו.   

7.         זהו הרקע הכללי להבנת התובענות בנדון.

התביעה העיקרית

8.         את התביעה העיקרית הגיש התובע נגד שכניו, הנתבעים 1-2 (להלן: "הנתבעים"), ונגד הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון, הנתבעת 3.

9.         כנגד הנתבעים טוען התובע בתביעה העיקרית כי הם ביצעו כלפיו, לנוכח מערכת הארועים המפורטת בסעיף  6 לעיל, את עוולת התקיפה לפי סעיף 23(א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הנזיקין").

            בגין ביצוע עוולה זו כלפיו, תבע התובע מהנתבעים סכום פיצוי בשיעור של 500,000 ש"ח, כשבפתח ישיבת ההוכחות הקטין הסכום ל- 200,000 ש"ח (עמ' 4 לפרו' ש' 16).

10.        כן מבקש התובע מביהמ"ש ליתן צו עשה המורה לנתבעים להרוס את התוספת שבנו למחסן בחצרם ללא היתר כדין.

11.        כנגד הנתבעת 3 טוען התובע כי ביצעה כלפיו את עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין, בכך שלא נקטה אמצעי אכיפה נאותים למניעת המשך הבניה מצד הנתבעים, למרות הודעות והתראות שמסר לה. ביצוע עוולה זו הוביל לארוע האלים שהיה בינו ובין הנתבעים, שאף גרם לפציעתו של התובע.

            כן טוען התובע כנגד הנתבעת 3 כי ביצעה כלפיו את עוולת הפרת חובה חקוקה שבפקודת הנזיקין, בכך שלא פעלה בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה, להפסקת הבניה ע"י הנתבעים באופן מיידי, למשל באמצעות הוצאת צו הריסה מינהלי.

12.        הנתבעים בכתב הגנתם, מכחישים כי תקפו את התובע במועד ובנסיבות המפורטות בסעיף 6 לעיל. לטענתם ההיפך הוא הנכון - הם אלה שהותקפו ע"י התובע באותו מועד.