סירוטה נ' כוחי

פסק דין

1. בפני בקשה מטעם התובע לאישור פסק בורר שמונה בתיק זה, מיום 10.11.13, ד"ר ישי גרוס. עוד נתבקש בית המשפט לפסוק הוצאות ושכ"ט לטובת התובע, כאשר צוין על ידו כי שילם 1,785 ₪ לבורר כשכ"ט.

יצויין, כי בפסק הבורר נקבע כי הנתבע ישלם לתובע סך 25,462 ₪ (התובענה הועמדה ע"ס כ-34,000 ₪) וכן יוציא לנתבע חשבונית ע"ס 3,500 ש"ח עבור שיפוץ שביצע עבורו.

כמו כן, חייב הבורר את הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 400 ₪ בצירוף מע"מ.

2. הנתבע בתגובתו לא התנגד לאישור הפסק, אך מתנגד לפסיקת הוצאות וטוען כי הדבר אינו בסמכות בית המשפט אלא בסמכות הבורר, שכאמור פסק לתובע 400 ₪ בצירוף מע"מ כשכ"ט.

הוגשה אף תשובה לתגובה, במסגרתה, בין היתר, קבל התובע על סכום ההוצאות וכן נטען, כי בהחלטה בה מונה הבורר בהסכמה, נקבע כי "בשלב זה" ישאו הצדדים שווה בשווה בשכ"ט הבורר ולכן יש לפסוק הוצאות נוספות (כולל הוצאות הבורר ששולמו לו על ידי הצדדים).

3. תחילה ובהעדר התנגדות – פסק הבורר מאושר. התובע רשאי לפעול בתיק ההוצל"פ נשוא תיק זה, עד גובה הסכומים שבפסק הבורר.

4. אשר לעתירה לפסוק הוצאות / שכ"ט נוספים לתובע.

סעיף יח' לתוספת הראשונה לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, קובע כי "הבורר רשאי להורות בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך-דין, ובדבר שכר הבורר והוצאותיו, כולם או מקצתם...".

הבורר עשה שימוש בסמכות זו, ופסק שכ"ט בסך 400 ₪ בצירוף מע"מ. אין מקום איפוא, ולדידי, אף אין סמכות, לבית המשפט, לפסוק הוצאות בוררות, נוספות על אלה שנפסקו על ידי הבורר.

לפיכך, בקשת התובע בהקשר זה נדחית.

5. אציין במאמר מוסגר, כי החלטת בית המשפט מיום 10.7.13 שקבעה כי "בשלב זה" ישאו הצדדים שווה בשווה בהוצאות הבורר, היתה לצורך תחילת הליך הבוררות וכהוראה ראשונית, כאשר הבורר הוא – הוא המוסמך הבלעדי לפסוק בדבר הוצאות בסוף הליך הבוררות.

כאמור, משעשה זאת הבורר, אל לו לבית המשפט להרהר אחר פסיקתו, אלא במסגרת עילות התקיפה של פסק הבוררות הקבועות בחוק, תקיפה שלא נעשתה על ידי התובע.

לא ראיתי לעשות הוצאות בשל בקשה זו.

ניתן היום, כ"ט טבת תשע"ד, 01 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: