סיסו נ' מדינת ישראל

החלטה

המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין שני דוחות תנועה מהחודשים יולי ואוגוסט 2010.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי לנכון לדחותה.

המבקש מאשר כי שני הדוחות שולמו. ולטענתו בוצע התשלום בידי אשתו שטעתה "טעות גורלית", וזאת במקום להגיש בקשות להישפט כפי שנתבקשה על ידי המבקש.

כידוע, מי ששילם דוח תנועה נחשב כמי שהודה באשמה, נשפט נגזר דינו ואף ריצה את עונשו. לפיכך, הארכת מועד במקרה של תשלום אפשרית רק "מקום בו לא ידע ולא יכול היה אדם לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו" (רע"פ 2096/07 צפורה כוכבי נ' מדינת ישראל).

במקרה דנן ידע המבקש על קבלת הדוחות, והנחה לטענתו את אשתו להגיש בקשה להישפט בגינם. לא מובן כיצד ניתן לטעות בין הגשת בקשה להישפט שכולה משלוח בדואר רשום של טופס אותו מילא בוודאי המבקש עצמו, ובין תשלום הדוחות. המדובר בפעולות שונות בתכלית, ולטעות זו אין כל הסבר.

אולם גם אם אקבל כי כך קרה, לא אוכל להיעתר לבקשה. התשלומים בוצעו לפני כשנה. האם מאז אותו אירוע ועד הגשת הבקשה לא שוחחו המבקש ואשתו על עניין זה? האם לא ביקש המבקש לקבל את אישור משולוח הדואר הרשום? האם לא הציגה אשת המבקש לבעלה את אישור התשלום?

אף אם אניח כי אף עובדה לא סבירה זו התייחסה והמבקש לא ידע על "טעות אשתו" וסבר כי הוגשה בקשה להישפט, הרי מאישור משרד הרישוי עולה כי כבר בחודש יוני הודע למבקש כי נצברו כנגדו נקודות חובה והופעל כנגדו אמצעי תיקון. מאז ועד הגשת הבקשה חלפו לא פחות מחמישה חודשים, זמן בלתי סביר המצדיק לדעתי דחיית הבקשה.

החוק קבוע כי בקשה להישפט יש להגיש בתוך שלושה חודשים מקבלת הדוח. בחוק אמנם לא נקבע זמן להגשת בקשה להארכת מועד, אולם הדעת מחייבת כי בקשה זו תוגש מיד לאחר שנודע לאדם על הצורך בה. המתנה בת חמישה חודשים, תקופה העולה על התקופה שנקצבה להגשת בקשה רגילה, מרגע גילוי העילה ועד להגשת הבקשה אינה סבירה בעיני ומהווה שיהוי המצדיק דחיית הבקשה כשלעצמו.

כבר נקבע לא אחת כי על בית המשפט להתייחס בזהירות לבקשות להארכת מועד, ובמיוחד לבקשות הבאות לאחר קבלת הודעת רשות הרישוי על הפעלת אמצעי תיקון. ראו לדוגמא ע"פ 70712/08 שם תוארה המבקשת כמי שתרה אחר "טענות מן היקב והגורן" לביטול החלטת רשות הרישוי וכן ע"פ 5242/08 שם תוארה התופעה של נסיון להסבת דוחות תנועה לאחר קבלת הודעת רשות הרישוי.

מכל הסיבות שלעיל גם יחד, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"ב, 24 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: