סיסאי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

מר' טמנו סיסאי (להלן: "התובע"), מבקש להכיר בפגיעה בגבו ככזו הנובעת מ"אירוע תאונתי" שארע לו בעבודתו ביום 3.1.10.

התובע מועסק בחברת "אסם" כמחסנאי. לטענת התובע, ביום 3.1.10, במהלך עבודתו, עסק בהכנת הזמנות ללקוחות . לדברי התובע, תוך כדי הנחת קמח על משטח כלי השינוע "משטח עמד ליפול לעברי, ואז הושטתי יד, ואז המשטח משך אותי לכיוון הרצפה בגלל הכובד שלו, ואו אז חשתי כאב חזק ... בגבי. תנועת הושטת היד לעבר המשטח הנופל והתכופפותי לעבר המשטח, ומשיכת המשטח אותי לכיוון הרצפה, גרמו לכך שנפגעתי בגבי" (סע' 2-6 לתצהיר התובע, ר' גם עדותו בביה"ד: עמ' 4 ש' 21-22, 24-45; עמ' 5 ש' 1-2 28-30). לטענת התובע, מיד לאחר המקרה, ניגש למנהל המשמרת- חיים יעקב (להלן: "המנהל"), וסיפר לו על האירוע. המנהל הזמין עבורו מונית, והתובע נסע לקופת חולים. משם, פונה לחדר המיון בבית החולים (סע' 7 לתצהיר התובע).

על מנת שתוכר "תאונת עבודה" המתייחסת ליום 3.1.10, היה מקום להוכחת "אירוע תאונתי". שכן, הזכות לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי תעמוד לנפגע בדרך כלל עדיין "רק במקרים שבהם הפגיעה הגופנית אירעה עקב אירוע תאונתי" ("תאונת עבודה ומחלות מקצוע", טומשקין, מרקמן, גנאינסקי, הוצאת נבו (2011) בעמ' 156).

לא שוכנענו בדבר קיומו של "אירוע תאונתי" במועד הנטען. זאת מהנימוקים כדלקמן:

במסגרת הודעה שמסר התובע לחוקר הנתבע (נ/1) סיפר התובע כי: "בתאריך 3.1.10 התחלתי לעבוד ב 17:00 הכנתי הזמנות ללקוחות, ובשעה 21:00 בערך הכנתי הזמנה ואני עובד על מכונה שעומד עליה ונוסע איתה ממקום למקום ומעמיס סחורה עליה על המשטח, בזמן שירדתי להעמיס קמח ממשטח הסתובבתי לשים אותו על המכונה שלי ופתאום ראיתי משטח שעמד ליד הקמח מימיני נופל ואני בדיוק הנחתי את הקמח על המשטח אז עם יד שמאל תפסתי את המשטח והוא היה כבד ויחד איתו אני התכופפתי כלפי הרצפה מהכובד שלו אני נכנסתי עם הראש מתחת לסחורה שלי והמשטח פגע בהזמנה עצמה.., אני הרגשתי כאב חזק בגב התחתון...

... והלכתי למנהל משמרת חיים יעקב וסיפרתי לו מה קרה, שנפל משטח ותפסתי וכואב לי הגב... ישר משם הוא הזמין לי מונית ונסעתי לקופ"ח... שם נתנו לי הפנייה לבית חולים ונסעתי במונית לבית חולים השרון."

כאמור, לגרסת התובע מיד לאחר המקרה דיווח למנהל על שאירע והמנהל הזמין עבורו מונית שפינתה אותו לקופ"ח (ר' עדות התובע עמ' 5 ש' 9-17). חרף האמור, המנהל לא הובא לעדות מטעם התובע, והדבר אומר דרשני.

במסמך רפואי מיום האירוע הנטען- 3.1.10 (נ/2), נרשם: "כאבים ע"ש מותני מזה מספר שבועות ללא סיפור חבלתי" (הדגשות הוספו). בבית הדין נשאל התובע בקשר לכך והשיב: "אני לא יודע למה הם לא רשמו" (עמ' 4 ש' 9-11).

גם במסמך רפואי נוסף מיום 3.1.10 מ"מלרם" (נ/3) נרשם: "במשך כמה ימים ... דברים כבדים מתלונן על כאבים חזקים במותן " (הדגשות הוספו). שוב, ללא אזכור האירוע הנטען. התובע אישר בעדותו כי: "אמרתי שם שבמשך כמה ימים הרמתי דברים כבדים" (עמ' 4 ש' 12-14).

במסמך רפואי מיום 26.5.09 (נ/4), מספר חודשים לפני האירוע הנטען, מדווח התובע לרופא המטפל על כאבים בגב תחתון. יצויין כי בבית הדין, הכחיש התובע בתחילה כי סבל בעברו מכאבי גב (עמ' 4 ש' 15-16).

מסמך רפואי נוסף מיום 26.5.09 (נ/5) מצביע כי התובע סבל מכאבי גב עוד טרם האירוע (ר' גם מסמך רפואי מיום 30.12.03, מיום 17.2.04 ומיום 31.10.08). בהמשך חזר בו התובע ואישר: "יכול להיות שסבלתי מדי פעם מכאבי גב והלכתי לקופת חולים להתלונן" (עמ' 4 ש' 19-20).

העובדה שביום 4.1.10 נמסר לתובע מכתב מהמנהל ולפיו, לכאורה, מאשר המעביד כי התובע נפגע בגבו ביום 3.1.10 (נ/6), אינה יכולה להואיל לתובע; וזאת משני טעמים: האחד, אותו מנהל לא הובא כאמור לעדות ואין בכך כדי לאשר את אמיתות המסמך ותוכנו. השני, במסמך הנ"ל נרשם בתיאור התאונה: "כאבי גב" וזאת באופן כללי, וללא סיפור חבלתי כנטען.

סיכומם של דברים- המסמכים הרפואיים הסמוכים לאירוע הנטען (לפניו ולאחריו) לא תומכים בגרסת התובע באשר לאירוע חבלתי במועד הנטען ומנגד, מצביעים על קיומם של כאבי גב גם טרם התאונה הנטענת; התובע לא הביא לעדות את המנהל, זאת חרף טענתו כי מיד לאחר המקרה דיווח על האירוע למנהל. כל אלה מובילים למסקנה שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו, להוכיח קיומו של "אירוע תאונתי" במועד הנטען על ידו. גם אם נצא מההנחה שהתובע סבל מכאבי גב במהלך עבודתו, אין הדבר מספיק להוכחת "אירוע תאונתי", ביום 3.1.10.

אשר על כן, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

זכות ערעור: תוך 30 יום.

ניתן היום, ג' אדר תשע"ד, (03 פברואר 2014), בהעדר הצדדים.

נ.ע. מר צ. רוזנצויג

ד"ר יצחק לובוצקי, שופט

נ.מ. גב' מ. עזר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: