סיני נ' יפתח אברהם

פסק דין

בפני תביעה כספית על סך 5000 ₪.

התובעים הזמינו אצל סוכן של הנתבע, דלת כניסה לבית מדגם פיראוס, בתמורה לסך של 5000 ₪ ושילמו מקדמה בסך 300 ש"ח. זאת, לאחר שהלכו עם הסוכן לביתו שלו, לראות את אותה דלת שהזמינו. לפי הטענה, משבוששה ההזמנה לבוא, ערכו בירורים והתברר להם כי הדלת שהוזמנה עבורם, אינה דלת של פלדלת כפי שהזמינו, אלא דלת של חברה אחרת, דור דיזיין. התובעים לא היו מוכנים לקבל דלת אחרת וביקשו לבטל את ההזמנה ולקבל את כספי המקדמה חזרה.

התובעים צירפו הקלטה ותמליל של שיחה עם הסוכן, ממנה עולה כי אכן סוכם על דלת פלדלת וכי הדלת שהתכוון הנתבע לספק היא של דור דיזיין.

אין מחלוקת שהדלת לא סופקה בפועל והתובעים לא השלימו את התשלום בגינה אלא שילמו מקדמה של 300 ₪ בלבד. עוד אין חולק כי בהזמנה רשום דגם "פיראוס". לא צוין בהזמנה סוג הדלת – פלדלת, דור שיין או כל חברה אחרת.

לטענת הנתבע, הדלת שהזמינו התובעים היא דלת מיוחדת במידותיה. הדלת שהוא הזמין עבורם ואשר אינם מוכנים לקבלה, היא הדלת שהזמינו. אין דלת פלדלת מסוג פיראוס. הנתבע טוען כי התובע סובב את הסוכן בכחש בשיחה שהוקלטה ואמר כל הזמן לסוכן "דלת פלדלת".

עוד ציין הנתבע כי הוא זה שפנה לתובעים במכתב עו"ד מיום 13/8/09 על מנת שישלמו את היתרה משום שמדובר כאמור, בדלת מיוחדת שאין מה לעשות איתה בבית אחר. רק אז הגישו התובעים את התביעה (הוגשה ביום 20/8/09).

הנתבע לא הביא כל ראיה לטענותיו כי הדלת שהוזמנה היא דלת של דור שיין או כי דלת "פיראוס" היא בהכרח דלת של שיין דור וכי אין דגם כזה לרב בריח. הנתבע גם לא זימן את הסוכן. לטענתו, הסוכן בחו"ל. גרסת התובע לא נסתרה והיא נתמכת בהקלטה של שיחת התובע עם הסוכן. יתר על כן, על הנתבע להקפיד ברישום ההזמנות. בידו הוא הדבר. אילו היה נרשם בהזמנה סוג הדלת, לא הייתה מתעוררת כל מחלוקת. בנסיבות אלה, אני מקבלת את גרסת התובעים ומורה על ביטול העסקה.

עם ביטול העסקה, על הנתבע להשיב לתובעים את המקדמה בסך 300 ₪.

התובעים תבעו סכום מופרז של 5000 ₪, בעוד ששילמו לנתבע סך של 300 ₪ בלבד כמקדמה (מחיר הדלת, שלא שולם, היה 5000 ₪). התובעים הסבירו בדיון, לשאלת בית המשפט, כי הפסידו הרבה ימי עבודה וטורטרו להגיע לבית המשפט. לטענתם, ביקשו מהנתבע לקבל חזרה את הסך של 300 ₪ אך הנתבע סירב ונאלצו להגיש את התביעה. בכל הכבוד, אין בכך להצדיק סכום תביעה זה. ככלל, המקום להתחשב בהוצאות ההתדיינות והכרוך בה, הוא בפסיקת הוצאות משפט.

בנסיבות האמורות אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 300 ₪ בצירוף החזר הוצאות אגרה בסך 50 ₪ והוצאות תמלול בסך 210 ש"ח (צורפה קבלה). משום סכום התביעה המופרז כאמור, אינני מוצאת לנכון לפסוק הוצאות משפט נוספות על אלה או כל פיצוי נוסף אחר, שממילא לא הוכח.

הסכומים שנפסקו ישולמו לתובע על ידי הנתבע בתוך 30 ימים מהמסירה של פסק הדין לנתבע, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ט אייר תש"ע, 03 מאי 2010, בהעדר הצדדים.