סיני נ' זהר ואח'

החלטה

1.המשיב הוא התובע והמבקשת היא הנתבעת 2 בתיק שבכותרת.

2.המשיב הגיש כנגד המבקשת וכנגד שני נתבעים נוספים תביעה כספית. סכום התביעה אינו מוגדר בכתב התביעה, ועל כך תינתן החלטה נפרדת, ואולם בסעיף 44 לכתב התביעה מפורטות דרישות לתשלומים שונים על סך כולל של כ- 113,000 ₪ (אחד מהסכומים הנתבעים הוא חלופי).

3.התביעה מבוססת בתמצית על הטענה שהתובע רכש רכב משומש מהנתבע 1, אשר הציג עצמו כנציגה של המבקשת, שהייתה רשומה כבעלים של הרכב. על פי הנטען, הרכב נמכר תוך הסתרת העובדה שבעברו ניזוק בתאונה קשה. בנוסף הוגשה התביעה כנגד הנתבעת 3, בטענה שערכה לרכב בדיקה טרם רכישתו ולא גילתה את סימני התאונה.

4.המבקשת הגישה בקשה לדחיית התביעה כנגדה על הסף. הבקשה נסמכת על שני תצהירים מפורטים של גורמים שאינם עובדי המבקשת, המפרטים את השתלשלות העניינים למן התאונה שעבר הרכב ועד למכירתו אל המשיב.

5.המבקשת טוענת להיעדר יריבות בינה לבין המשיב ולכך שכתב התביעה אינו מגלה עילה כנגדה.

6.בתגובת המשיב לבקשה נטען בין היתר, כי הבעלות ברכב עברה במישרין מהמבקשת למשיב וכי הנתבע 1 היה שלוח ומיופה כוח של המבקשת.

7.המבקשת לא הגישה תשובה לתגובה.

דיון והכרעה

8.תקנה 101(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 קובעת כדלקמן:

"בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:

(1)מעשה בית דין.

(2)חוסר סמכות.

(3)כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע".

9.נדמה כי בקשת המבקשת מכוונת להוראותיו של סעיף משנה 101(3), שכן יתר סעיפי המשנה של התקנה אינם רלוונטיים לענייננו.

10.תקנה 101 קובעת כי בית המשפט רשאי לדחות תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן. כבר נקבע בפסיקה, כי תקנה זו מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת".

וראה לעניין זה: ע"א 316/56 חיים קרמש ואח' נ' סול ואח' פ"ד יא 1336, 1341 ; ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חברת האחים שבירו בע"מ ואח' פ"ד נד(4) 464, 478.

11.דחיית תביעה על הסף היא אמצעי חמור, השמור לאותם מקרים קיצוניים הראויים לו. מכאן שהכרעה עניינית עדיפה כמעט תמיד על פני הפתרון הדיוני (ראה לעניין זה ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד לו(2) 151, 155 - 156).

12.בית המשפט יסלק תביעה על הסף רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו יוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לענין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מא(1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה, פ"ד מו(1) 470; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב - יפו, פ"ד מ(2) 668).