סינדורי נ' חסניין ואח'

החלטה

בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר.

תיק ההוצאה לפועל נפתח נגד המבקשים בחודש אוקטובר 2007. המבקשים אינם חולקים על כך שהאזהרה בתיק ההוצאה לפועל הומצאה להם כדין. לטענתם, התנגדותם לא הוגשה במועד משום שהמבקש 1 לקה בליבו ואושפז למשך חודשים רבים וזאת סמוך לפתיחת תיק ההוצאה לפועל. המבקשת 2, רעיית המבקש 1, נאלצה ליטול חופשה ממושכת מעיסוקיה על מנת לסעוד את המבקש 1 בחוליו. מבקש 3 דרס למוות ילד בן שנה ושבעה חודשים במסגרת עבודות שביצע. בשל כך הוגש נגדו כתב אישום, הוא הורשע בדין ונגזרו עליו 15 שנות שלילה ושישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. בעקבות זאת נזקק מבקש 3 לטיפול נפשי והוא נוטל תרופות דרך קבע. נוכח צירוף נסיבות זה, נטען, לא הוגשה ההתנגדות במועד.

המשיב טוען בתשובה כי הסיבות לאיחור נטענו באופן כוללני וסתמי. עוד נאמר כי הסיבות הנטענות אירעו לפני זמן רב. כך, התאונה בה היה מבקש 3 מעורב התרחשה בשנת 2001 (ההתנגדות הוגשה בחודש דצמבר 2010 כעולה מעיון בתיק). עוד נאמר כי המסמכים הרפואיים המתייחסים למבקש 1 הינם ישנים ואינם מעודכנים נכון להיום. עוד נאמר כי המבקשת 2 אף הגדילה לעשות ובמרוצת השנים שילמה סכומים כאלה ואחרים בתיק ההוצאה לפועל. המבקשים במקרה זה, טוען המשיב, החליטו לאחר חלוף מספר שנים ממועד פתיחת הליכי ההוצאה לפועל נגדם להגיש התנגדות, שעה שידעו על התיק וההליכים במסגרתו ואף שילמו חלק מחובם.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי במסמכים ונתתי דעתי לטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין בקשה זו להידחות. ואלה טעמיי. מושכל יסוד הוא כי מי שעותר להארכת מועד להגשת התנגדות צריך לפרט את המועד בו קיבל את האזהרה ואת הסיבות שאירעו לאחר קבלת האזהרה או לפניהן שהביאו להגשת ההתנגדות באיחור. בטענות כלליות וסתמיות אין די.

המבקש 3: מבקש 3 טוען למצב נפשי קשה בעטיה של תאונה בה היה מעורב במסגרתה קופחו חייו של ילד קטן. אין ספק כי מדובר בנסיבות קשות ביותר. ואולם, יש לזכור כי היה על המבקש לפרט מתי בדיוק הומצאה לו האזהרה והיה עליו להביא ראיות ממשיות לעניין המצב הנפשי בו היה שרוי עובר לקבלת האזהרה שמנע ממנו להגיש התנגדות במועד (ראה: בר"ע (ת"א) 1876/02 רוזן נ' צופי (לא פורסם, ניתן ביום 9.10.02). המבקש הסתפק בתצהירו בטענות כלליות ועמומות ובצירוף כתב אישום. בכך אין כמובן די.

המבקש 1: גם המבקש 1 אינו מפרט מתי קיבל את האזהרה, מה היה מצבו הרפואי עובר לקבלת האזהרה וכיצד מנע מצב נפשי זה מלהגיש התנגדות במועד. בטענות כלליות אודות מצב בריאותי קשה שאינן מתייחסות לתקופה ספציפית שאליה ראוי היה להתייחס – אין די. המבקש 1 טען כי לקה בליבו ואושפז לתקופה ממושכת סמוך למועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדו. תיק ההוצאה לפועל נפתח, כזכור, באוקטובר 2007 בעוד שההתנגדות הוגשה רק בדצמבר 2010. ברור כי אין די באישורים רפואיים המתייחסים לשנת 2007 וינואר 2008 כדי לקבוע כי המבקש לא יכול היה להגיש התנגדותו במועד מוקדם יותר מן המועד בו הוגשה בשל מצבו הבריאותי. בנפול טענותיו של המבקש 1 ממילא נשמט הבסיס לטענותיה של המבקשת 2, רעייתו, הטוענת כי סעדה אותו בתקופת מחלתו. משלא הוכח כי המבקש 1 לא היה יכול להגיש התנגדותו במועד מוקדם יותר מזו בה הוגשה ברור כי דברים אלה יפים גם בהתייחס לרעייתו המסתמכת על מחלתו על מנת להצדיק אי הגשת התנגדות מצידה.

סוף דבר: לא מצאתי כל טעם המצדיק את איחור המבקשים בהגשת ההתנגדות. הבקשה נדחית. הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות הבקשה בסך 1000 ₪.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"א, 19 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: