סין בטי נ' לבייב ואח'

פסק דין

1.המבקש הגיש נגד המשיבים – חברה, נושאי משרה בה וגורמים אחרים הקשורים אליה, בקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת.

תמצית העובדות

2.המבקש ייסד בשנת 1998 את המשיבה הפורמאלית – חברת SHG Golden & Silver Ltd (להלן: "החברה"). החברה נועדה לעסוק בחיפוש וכרייה של זהב במדינת קירגיסטאן, והיא החזיקה שם בזיכיונות שונים במכרות זהב. מניות החברה הוחזקו באופן פורמאלי על ידי המבקש, למעט אחוז אחד מהן שהוחזק על ידי רעייתו. יחד עם זאת, חלק ממניות החברה שהיו רשומות על שם המבקש, נמכרו על ידיו לבעלי מניות אחרים, שכאמור לא נרשמו באופן פורמאלי כבעלי מניות.

רכישת החברה מהמבקש

3.ביום 5.7.2006 התקשרה המשיבה 13 – שהיא חברה המהווה חלק מקבוצת חברות בשליטת המשיב 1 (שיכונה להלן: "לבייב". קבוצת החברות בשליטתו של לבייב תכונה להלן: "קבוצת לבייב") בזיכרון דברים עם המבקש (נספח 9 לבקשת האישור המתוקנת). במסגרת זיכרון הדברים הוסכם כי משקיע מקבוצת לבייב ישקיע בחברה סכום כולל של 15.6 מיליון דולר, שכנגדו הוא יקבל שליטה (51%) בחברה.

ההשקעה נועדה להיעשות בשלבים, תוך שהיא היתה כפופה למספר בדיקות נאותות על ידי המשקיע. לזיכרון הדברים נחתמו 3 תוספות (ביום 15.9.2006, ביום 15.12.2006, וביום 23.7.2003, נספחים 10-12 לבקשת האישור המתוקנת), שהיו אמורות להסדיר מחדש חלק מהתנאים בזיכרון הדברים, ואת לוחות הזמנים לביצועם.

במועד החתימה על זיכרון הדברים שולם סכום של חצי מיליון דולר; סכום נוסף של 2.1. מיליון דולר שולם לאחר החתימה על התוספת השנייה; ויתרת הסכום (13 מיליון דולר) שולמה לאחר החתימה על התוספת השלישית.

למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 18.3.2008 הודיע המבקש – שכיהן עד אותו מועד כדירקטור בחברה – על התפטרותו מהדירקטוריון.

המשיבים השונים

4.המשיב 1 – מר לבייב - הוא מי שמחזיק בשליטה במשיבה 2. לטענת המבקש, לבייב אחראי לנזקים נושא התביעה, מאחר שהוא מעסיק נושאי משרה הפועלים בחברות המוחזקות על ידיו במישרין או בעקיפין, והוא גם היה בעל הזכות למנות את נושאי המשרה בחברה דנן. עוד נטען כי לבייב נפגש אישית עם המבקש ובעלי מניות אחרים בחברה, והיה המתכנן והאסטרטג של המעשים המתוארים בכתב התביעה המתוקן אותו הגיש המבקש.

5.המשיבים 3, 5, 6 ו-7 הם דירקטורים בחברה בעבר או בהווה. משיב 3 (שיכונה להלן: "ברבוי"), שימש עד לחודש אפריל 2008 גם כמנכ"ל החברה. משיב 5 החל לכהן כדירקטור ביום 17.10.2007, משיב 6 החל לכהן כדירקטור מיום 17.10.2007 ועד 13.1.2008, והמשיב 7 החל לכהן כדירקטור מיום 13.1.2008.

משיב 4 (להלן: "וולודין") הוא מי שכיהן כמנהל סניף החברה בקירגיסטאן מיום 19.12.2006 ועד שנת 2009.

6.המשיבות 2, 12 ו-13 הן חברות בקבוצת לבייב. המשיבה 13 (חברת LL mining Corporation) מחזיקה במניות השליטה בחברה (המשיבות האחרות היו בעלות זכות עתידית לקבל מניות בחברה).

משיב 8 הוא רו"ח שמונה כרו"ח חיצוני לחברה בחודש נובמבר 2006 (כל המשיבים למעט המשיבות 10-11 יכונו להלן: "המשיבים").

7.המשיבות 10-11 (שיכונו להלן: "החברות הזרות") הן חברות המחזיקות היום בנכסים שהיו בעבר נכסי החברה – משיבה 10 מחזיקה בזיכיונות הכרייה שהיו בבעלות החברה, והמשיבה 11 מחזיקה בנכסי חברת אקטיוז – קרי המפעל לעיבוד העופרה, כפי שיתואר להלן.

8.עמדתו של המבקש היא כי המשיבים פעלו באופן מכוון לריקון החברה מנכסיה. לטענתו, המשיבים בקשו לאורך כל התקופה הרלוונטית לחברה להשתלט על כל רכוש החברה, ולהיות הבעלים היחידים שלה. לבייב פעל בעצמו ובאמצעות המשיבים האחרים, שסייעו לו בהגשמת רצונותיו, ובקידום האינטרסים של לבייב ושל קבוצת לבייב, על חשבון האינטרסים של החברה.

חיפוש וכריית זהב

9.בקצרה יובהר כי הליך פיתוח של מרבץ זהב כולל מספר שלבים – כפי שתואר בתשובת המשיבים לבקשה (שהאמור בה בהקשר זה לא נסתר). כך, בתחילה מאתרים גיאולוגים סלעים המכילים ריכוזי זהב. כאשר קיימת אינדיקציה לריכוזים כאלה, מוגדר האזור כ"מרבץ". לאחר איתור המרבץ, מתקיים הליך של מיפוי ובחינה שלו, כדי לברר את שאלת כדאיות הקמת המכרה במקום. שלב זה הוא שלב ה"חיפושים", בו נלמד גודל המרבץ ומבנהו, בעיקר על ידי דגימות של עופרה, שנועדו לבחון את ריכוז הזהב הכלוא בעופרה. הדגימות של העופרה ניטלות על ידי קידוחים – כאשר ככול שקיימים קידוחים רבים יותר וצפופים יותר, המידע על המרבץ רב יותר. מאחר שהקידוחים הם יקרים, הם מבוצעים בצורה הדרגתית ורב שלבית, תוך דיגום צפוף יותר מפעם לפעם, באזורים בהם קיימים מאפיינים של מרבץ.

החיפושים נעשים (בקירגיסטאן כמו ביתר מדינות הגוש הסובייטי), בהתאם לרישיון חיפושים. בשלב מסוים של החיפושים, ניתן – כך טוענים המשיבים – לבקש להמיר את רישיון החיפוש ברישיון כרייה. לצורך כך, יש להגדיר תנאי סף מינימאליים לכלכליות הכרייה במרבץ. כדי לקבל את רישיון הכרייה, יש לערוך תחשיב המציג את כמות העופרה ומאפייניה. בשלב זה מתקבלת אם כן החלטה האם להקים מכרה אם לאו.