סימנטוב נ' גבאי

: | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות טבריה
20050-09-12
12.2.2013
בפני :
רים נדאף

- נגד -
:
אלימלך סימנטוב
:
בועז גבאי
פסק-דין

פסק דין

ענייננו בתביעה כספית על סך 5,000 ₪ בגין נזקים לכאורה שנגרמו לתובע כתוצאה מכך שהנתבע, סוכן הביטוח של התובע, חידש לו פוליסת ביטוח של סחורה בהעברה (להלן: "הפוליסה") למשאית שהייתה בבעלותו של התובע מ.ר. 58-178-15 (להלן: "המשאית"), לשנת 2011, ללא בקשתו או הסכמתו של התובע.

לטענת התובע, בחודש ינואר 2011 פנה אליו הנתבע לשם חידוש הפוליסה. חרף סירובו של התובע, חידש הנתבע את הפוליסה לטענת התובע, היות ומעולם לא חתם על מסמך כלשהו המעיד על הסכמתו לחידוש הפוליסה, אף לא קיבל עותק מהפוליסה המחודשת, לפיכך פעל הנתבע ללא ידיעתו וללא הסכמתו.

לטענת התובע, מאחר ונצבר חוב בגין הפרמיות שלא שולמו על ידו למבטחת המשאית בביטוח סחורה בהעברה, קש חתמים בינלאומיים (להלן: קש"), נפתח נגדו תיק הוצל"פ ע"י קש, הוטלו עיקולים על חשבון הבנק שלו, ונאלץ לשלם החוב בתיק ההוצל"פ על מנת לסגור את התיק ולבטל את העיקולים. התובע טוען כי לאחר שקבל הודעה על הטלת עיקול על חשבונו, פנה אל הנתבע בדרישה לטיפול מיידי, אולם למרות שהשיב לו הנתבע כי העניין יוסדר, המשיכה חב' הביטוח בהליכים למימוש העיקול, לכן נאלץ הוא כאמור בסופו של דבר לשלם את החוב בתיק ההוצל"פ.

התובע טוען כי עקב מצב בריאותי לקוי נאלץ הוא למכור את המשאית ביום 23.6.11 והודיע על כך לנתבע, אשר היה אמור לבטל את כל הפוליסות הנוגעות למשאית. הנתבע ביטל את פוליסות ביטוח המקיף והחובה, אך לא ביטל בזמן את פוליסת ביטוח סחורה בהעברה, אשר מלכתחילה לא נתבקשה ע"י התובע.

הנתבע טוען כי, חידוש הפוליסה נעשה לבקשתו של התובע, והעתק הפוליסה אף נשלח לביתו. לדבריו, חתם התובע על הוראה לחיוב כרטיס אשרי לשם חידוש הפוליסה, אולם סורב ע"י חברת האשראי ולכן מסר התובע לבסוף 6 שיקים ואף קיבל קבלה בגינם.

התקיים דיון בפניי בו נשמעו עדויות הצדדים, אשר הגישו מסמכים מטעמם לתיק, וכן ניתנה לצדדים הזדמנות להגיש מסמכים נוספים לתיק, אשר הוגשו במועד מאוחר יותר.

לאחר דיון שהתקיים בפניי ביום 23.11.12 בו נשמעו עדויות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.

ראשית אבהיר כי בתקופה הרלוונטית, היינו בשנת 2011, היו לתובע 3 פוליסות שונות למשאית, אשר הוזמנו או הופקו ע"י הנתבע, ביטוח חובה, ביטוח מקיף, וביטוח סחורה בהעברה. ככל הנראה החובה והמקיף היו בחברת מנורה, כפי שעולה מהמסמכים, בעוד שסחורה בהעברה הייתה אצל קש.

אין חולק כי החוב בגינו נפתח תיק ההוצל"פ כנגד התובע הינו בגין פרמיה שלא שולמה עבור ביטוח סחורה בהעברה, מאחר והזוכה שם היא קש. כך גם עולה מהחלפת המיילים בין הנתבע לבין נציגי קש שהוגשו לתיק ע"י הנתבע. הנתבע גם העיד כי כל התשלומים בגין ביטוח המקיף והחובה לרכב שולמו על ידי התובע.

שוכנעתי כי הנתבע לא קיבל את הסכמת התובע לחידוש פוליסת ביטוח סחורה בהעברה. ההוראה לחיוב חשבון באמצעות כרטיס אשראי, עליה מסתמך הנתבע בהגנתו, ואשר התובע חתום עליה, היא בפירוש עבור חברת מנורה, ותו לו. גם מספר הפוליסה שנרשם בהוראה לחיוב חשבון הוא מספר הפוליסה של ביטוח המקיף של המשאית אצל מנורה. יתרה מכך, גם לאחר שלא כובדה הוראה זו, הביא התובע לנתבע סדרת שיקים לתשלום הפרמיה, בסכום כולל של 9,611 ₪, הוא סכום הפרמיה בביטוח מקיף.

הנתבע לא הציג כל מסמך עליו חתום התובע לפיו הזמין או הסכים התובע לחידוש פוליסת ביטוח סחורה בהעברה לשנת 2011. הנתבע גם לא הציג כל מסמך על גביית פרמיות בגין פוליסה זו, אול על הוראה לחיוב חשבון התובע לטובת קש, או אמצעי תשלום אחר כלשהי שמסר כביכול התובע לנתבע לשם תשלום הפרמיה בגין ביטוח סחורה בהעברה.

יתרה מכך, ביטול הפוליסות של חובה ומקיף נעשו כאמור ע"י הנתבע בחודש 6/11 לאחר שהתובע הודיע לו על כך שמכר את המשאית, והתובע אף הציג אישור משרד הרישוי על בעלותו במשאית עד יום 23.6.11, בעוד שמההתכתבות שהוגשה ע"י הנתבע עצמו עולה כי הנתבע פנה לקש בבקשה לביטול פוליסת ביטוח סחורה בהעברה רק בחודש 9/11.

לא זו אף זו, הנתבע העיד כי מסר את הפוליסה לתובע לכתובתו ברח' שיזף, אולם בכתב ההגנה טען למסירה בכתובת אחרת.

מכל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי יש לקבל את טענת התובע לפיה לא ביקש כלל ולא הסכים לחידוש פוליסת ביטוח סחורה בהעברה לשנת 2011, וכי הנתבע עשה כן על דעת עצמו ללא הסכמת התובע. יתרה מכך הנתבע אף לא טיפל כראוי בפוליסה זו לאחר שהוזמנה על ידו, הוא לא החתים את התובע על אמצעי תשלום כלשהו, וגם לא טיפל במועד בביטול פוליסה זו לאחר שנמכרה המשאית ע"י התובע.

לפיכך, יש לחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכום ששולם ע"י התובע בתיק ההוצל"פ לגביית הפרמיה בפוליסת ביטוח סחורה בהעברה בסך 3,225 ₪ נכון ליום התשלום בתאריך 16.7.12.

יתרה מכך אני קובעת כי התובע זכאי לפיצוי נוסף מהנתבע ע"ס 1,000 ₪ בגין עוגמת הנפש, הטרדה, והטרחה שנגרמה לו כתוצאה מכל ההשתלשלות דלעיל.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 4,225 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.7.12 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 300 ₪.

ניתן היום, ב' אדר תשע"ג, 12 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>