סימנה ואח' נ' ויינר ואח'

החלטה

לפני בקשתו של הנתבע 3 כי בית המשפט יורה על ביטול החלטתו לעניין מתן היתר המצאה לידי הנתבע 3 מחוץ לתחומי מדינת ישראל.

לחילופין, עתר הנתבע 3, כי בית המשפט יורה על הפקדת ערובה, אשר תבטיח את הוצאותיו של הנתבע 3, כתנאי להמשך ניהול ההליכים.

במסגרת בקשתו טען הנתבע 3 כי לא מתקיימים בתיק זה התנאים המקדמיים הנדרשים לצורך מתן היתר להמצאה מחוץ לתחום בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, לא עומדת לתובעים עילת תביעה ראויה ( וזאת במיוחד במקום בו קיים לשיטתם, השתק עילה) , וממילא נוכח סמכותו הטבועה של בית המשפט, והצורך לנקוט במשנה זהירות קודם זימונו של בעל דין המתגורר בחו"ל, יש להורות על ביטול ההיתר.

לחילופין, טען הנתבע 3 כי נוכח סיכויי התביעה , מקום מגוריו ומצבם הכלכלי של התובעים, יש להורות על הפקדתה של ערובה אשר יהא בה כדי כיסוי הוצאותיו, וזאת כתנאי לניהולו של ההליך.

התובעים התנגדו וטענו כי לא קיים בתיק זה השתק עילה שכן עניינו של ההליך האחר היה ביחס לפינוי בלבד, כי קיימת עילת תביעה טובה כנגד הנתבע 3 אשר לבית משפט זה סמכות לדון בה וממילא דווקא נוכח ניהולו של ההליך הקודם, הודגשה חשיבות מעורבותו של הנתבע 3 בהליך.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ונתתי דעתי לטענות הצדדים כמו גם לכתבי הטענות, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול ההיתר להמצאה לחו"ל להידחות, ודין הבקשה להפקדת ערובה להתקבל. טעמיי והיקף החלטתי להלן.

דומה כי שני הצדדים שבפני ערבו שאלת קיומו של השתק עילה עם שאלת קיומו של השתק פלוגתא.

הכרעות עובדתיות, ביחס למערכת יחסי הצדדים, אשר הוכרעו עניינית, והפכו חלוטות, יכול בהחלט ותהא להן משמעות והלשכה על התיק שבפני.

עם זאת אין בכך בהכרח, כדי לאיין את עילת תביעתם של התובעים באופן מלא.

כפי שיובהר להלן, תביעתם של התובעים אינה נשענת על גשר פלדה, ומעוררת סימני שאלה לא מעטים.

איני סבורה שלא מתקיימים בתיק זה תנאי הוראות תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, וזאת נוכח טענות התובעים באשר למעורבותו של הנתבע 3.

משמעות קבלת בקשתו של הנתבע 3, לעת הזו, הינה בפועל, סילוק התביעה כנגדו על הסף.

המבחנים ביחס לכך, כפי שנקבעו על ידי בית המשפט העליון הינם חמורים וקיצוניים.

רק מקום בו יווכח בית המשפט, כי גם אילו יוכחו כל טענות התובעים, לא יהא בכך כדי להביא לפסיקתו של הסעד הסופי, הרי שרק אז, יהא מקום להורות על סילוקה של התביעה על הסף.

גם מקום בו קיימים סיכויים , ולו קלושים, לכך שהתובעים יוכלו להוכיח תביעתם בפני, הרי שאין לסגור את דלתות בית המשפט בפניהם, בכפוף ותחת כך שאתן גם דעתי לעובדה שלא יהא במתן אותו היתר, כדי פגיעה בלתי מידתית בזכויות הנתבע 3.

נוכח כך, גם מקום בו אני נדרשת להפעלת שיקול דעתי באשר להצדקה למתן ההיתר, איני מוצאת להורות על שינוי החלטתי בעניין זה.

מאידך, אני אכן סבורה כי יש מקום להורות, במסגרת הליך זה שבפני, על הפקדתה של ערובה , אשר יהא בה כדי להבטיח את כיסוי הוצאותיו של הנתבע 3, וזאת כתנאי לניהולו של ההליך.

המסגרת הנורמטיבית במסגרתה נדונה בקשה זו כוללת בחובה את תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") וההלכות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון.

לא בנקל יורה בית המשפט על בעל דין להפקיד ערובה לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו של בעל דין אחר ועל בית המשפט לנהוג משנה זהירות על מנת להבטיח כי עוניו של בעל דין, לא יהווה חסם בפני אפשרותו להתדיין בהליכים בבית המשפט.