סימן טוב נ' עירית ירושלים

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

לטענת המבקש, הוא פוטר לפני שנה מעבודתו, וכי מאז מצבו הכלכלי התדרדר. יש לו ארבעה ילדים קטנים, הוא גר בשכירות ומשלם שכ"ד גבוה במיוחד. לדבריו, יש לו חובות לגמ"חים פרטיים ולרשויות ואין לו שום חסכון שהוא יכול להישען עליו. המבקש מוסיף כי הוא מוגבל בחשבונו, וכי והוא מצוי בחוב גדול לבנק.

לטענת ב"כ המשיבה, על המבקש היה להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה דנן, וכי לא בכדי המבקש לא טרח לפרט מתי הודע לו אודות הדרישה להפקיד ערבון. המבקש לא טרח לצרף תצהיר לבקשתו והוא לא גיבה את טענותיו באסמכתאות מתאימות. עיון בתדפיס חשבון הבנק שהגיש, מעלה כי חשבונו מצוי ביתרת חוב בסך של כ-8,500 ₪, בנוסף לפיגורים בהחזר הלוואה שנטל, בסך של 15 א"ש. המבקש לא ציין אם יש לו נכסים פיננסים כמו חסכונות ופקדונות, והוא לא הבהיר מדוע אין ביכולתו להסתייע בקרובי משפחה או חברים. כמו כן, המבקש גם לא התייחס לסיכויי הצלחתו בהליך. לדבריו, המבקש לא העלה בהתנגדותו לתביעת המשיבה שום טענה, והוא אף לא כפר בחובתו לשלם את חוב הארנונה על סך של 1,385 ₪, וכי כל טענתו הייתה כי המשיבה פתחה את תיק ההוצאה לפועל בחוסר תום לב. לטענתו, אף על פי שב"כ המשיב סבור כי אין בטענותיו ממש, הוא מוכן שסכום הערבון יועמד על סך של 10 א"ש, ובלבד שיופקד בתוך 20 יום.

המבקש טען בתגובה כי הוא מקבל קצבת הבטחת הכנסה, וכי הוא אינו מצליח למצוא עבודה חרף מאמציו. לדבריו, אין לו ממי לקחת או להלוות את סכום הפיקדון, והוא בקושי מצליח לגייס כסף לנסיעות באוטובוס ולרכישת לחם וחלב לילדיו. המבקש מודה כי הוא לא הגיש את הבקשה בזמן וזאת בשל טרדותיו בפרנסה. בנוסף, אשתו צריכה ללדת כל רגע והיא אינה מתפקדת בבית. לטענתו, מותב זה פטר אותו מתשלום אגרה עקב מצבו הכלכלי הקשה לאור מסמכיו והצהרותיו. המבקש סבור כי קיימים סיכוים טובים להליך, וכי אין לו שום בעיה להביא תצהיר ולאמת את מצבו הכלכלי במסמכים ככל שיידרש לכך, אלא שהוא רק מבקש שייפרטו לו אילו מסמכים עליו להגיש.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן: "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במסגרת זו, על המבקש פטור מהפקדת עירבון לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום (ראה: בש"א 3849/11 פלג נ' SOFASA LLC, 22.5.2011).

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור (ראה: בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר , שם).

בענייננו, חרף העובדה שב"כ המשיב ציין כי לבקשה לא צורף תצהירים וכן מסמכים קודמים, וחרף העובדה שבמסגרת הבקשה לפטור מאגרה, הונחה המבקש על ידי מותב זה לפעול על פי התקנות ולהגיש תצהיר ומסמכים תומכים, לא פעל המבקש כאמור, ובכך למעשה לא פרש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה דבר מצבו הכלכלי. המסמכים היחידים שהוגשו מצד המבקש הנו מסמך המפרט את תנועות חשבון העו"ש שלו עד יום 2.8.13 בלבד, ואישור על כך שהוא נטל הלוואה בסך של 15 א"ש ביום 3.6.12 וכי נפתח לו חשבון פיגורים. המבקש לא צירף אישור מטעם המל"ל לאימות טענתו כי הוא ואשתו אינם עובדים, והוא לא צירף אישור בדבר קבלת קצבת הבטחת הכנסה. בנסיבות אלה, די באמור, כדי לדחות את בקשתו.

יחד עם זאת, מששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ,גובה הפסיקה בהליך הקודם, ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב לכך שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, שיש להעמיד את גובה הערבון על סך של 1,500 ₪ בלבד.

הערבון יופקד בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הערעור יימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ד, 23 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: