סימן טוב נ' בר רב מפעלי

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 25/11/10 .

לטענת התובע במועד הנקוב , החל רכבו בפניה שמאלה וזאת, בנתיב הימני מבין שניים בדרך בן צבי. משאית הנתבעת אשר נסעה משמאל לרכבו (בכתב התביעה כתוב, ככל הנראה בטעות מימין) , סטתה לכיוון נתיב נסיעתו ופגעה ברכבו. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת ומשכך עליה לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעת, במועד הנקוב נסעה משאיתה בנתיב הימני בין שניים וזאת, על מנת לפנות שמאלה. במהלך פנייתה שמאלה כאמור, ניסה רכב התובע להדחק לנתיבה על מנת לפנות אף הוא לשמאל ובמהלכו זה גרם לתאונה. לטענת הנתבעת, כוונת הנהג ברכבה היתה מלכתחילה לפנות לשמאל ומשכך לא היתה כל סיבה לסטייה כנטען. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבעת, האחריות לתאונה מוטלת לפתח הנהגת ברכבו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו הנהגת ברכבו של התובע והנהג ברכב הנתבעת – מר דימיטרי אוסנקו אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות הנזק לרכבו של התובע וכן, תמונות אשר צולמו על ידי הנהג במשאית הנתבעת מיד לאחר התאונה ומתעדות את העמדת הרכבים עם סיומה.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו.

כך, הראיות היחידות אשר הוצגו על ידי התובע , בתמיכה לעדות הנהגת ברכבו, היו תמונות הנזק לרכבו ואולם, הנזקים הנחזים בהן מתאימים לכל אחת מהגרסאות ומשכך, אין בתמונות בכדי להטות את מאזן ההסתברויות לצד זה או אחר.

הנתבעת מנגד הציגה , בתמיכה לגרסת הנהג ברכבה, תמונות המתעדות את מצב הרכבים עם סיום התאונה. בתמונות אלו נחזית משאית הנתבעת כשהיא מצויה בנתיב הימני באופן מלא וישר ואילו רכב התובע נמצא באלכסון יחסית אליה כשאינו נמצא בנתיב המיועד לפניה לשמאל (זווית טובה המתעדת את האמור ניתן למצוא בתמונה נ/3 בה ניתן לראות גם את סימון הנתיב וכן, את עמידת המשאית ישר למולו ללא כל סטיה לעומת רכב התובע).

בנסיבות אלו, לא זו בלבד שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו, אלא שמאזן ההסתברויות אף נוטה לכיוון גרסת הנתבעת ומשכך, דין תביעתו להדחות.

אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע . לאחר ששקלתי ולפנים משורת הדין החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.