סימונובסקי נ' שלמה

החלטה

בעניין ההודעה על צירוף תיעוד רפואי עדכני ובקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי :

חרף החלטת בית המשפט מיום 13/10/13 טרם התקבלה תגובת הנתבעת לבקשה, מכאן שהחלטתי תינתן על יסוד הנטען בבקשה :

ראשית יוער, כי החלטתי מיום 23/01/13 בהיותה החלטת ביניים, ניתנת לבחינת מחדש בשינוי הנסיבות ואף לשינוי במידת הצורך. דברים אלה, יפים במיוחד לנוכח העובדה, כי בהחלטה גופה צוין ברחל בתך הקטנה, היא ניתנה על סמך החומר הרפואי שעמד בפני בשעתו.

עתה מונחת בפני, בקשתה של התובעת למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופד אליה צורפו מסמכים רפואיים עדכניים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכים הרפואיים העדכניים אני מחליטה כדלקמן :

עיון בחומר הרפואי מעלה כי החומר אשר צורף על ידי התובעת הינו דל ויתרה מכך, מלבד תלונות התובעת בדבר כאבים ומגבלות הנתמכים אומנם בבדיקות קליניות, אין בחומר ממצא אובייקטיבי הנתמך בבדיקות הדמיה אשר יש בו בכדי לתמוך בטענות האמורות ולהוות ראשית ראייה בדבר נכות צמיתה.

התובעת צירפה מסמכים רפואיים מהם עולה, כי בבדיקתה אובחנה רגישות ניכרת בתנועת הכתף, ספזם שריר הצוואר והגבלה בתנועות. כן צורפו אישורים בדבר טיפולי פיזיותרפיה, כירופרקטיקה ודיקור סיני.

העולה מכל האמור עד כה, הוא מחד תלונותיה של התובעת הסובייקטיביות תועדו בבדיקות קליניות אך נשללו בבדיקות אובייקטיביות כגון US בכתף - מכאן, השיקולים כפי שעולה מנסיבותיו של התיק מושכים לכיוונים שונים ומחייבים מלאכת איזון.

כידוע, עקרון יסוד בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא, שכיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה (ראה בעניין רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב (5) 136, 138-139 (1998).

נוסף אציין, כי במקרה של ספק יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה. (ריבלין, תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, (מהדורה רביעית, 2012) 651).

חרף הספקות החלטתי להיעתר לבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי כאשר מובהר בזאת, כי בשכרו של המומחה תישא הנתבעת כמימון ביניים וכי במקרה ויתברר שהמינוי היה מיותר כי אז רשאית הנתבעת לעתור לקיזוז שכ"ט המומחה בו נשאה .

החלטת המינוי תצא בנפרד.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ד, 26 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: