סימון נ' עיריית כפר סבא

פסק דין

ביום 16.1.11 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית להשבת ארנונה כללית, שהוטלה שלא כדין עקב שיטת ההצמדה שנוקטת המשיבה (להלן: "בקשת האישור").

תמצית בקשת האישור

2. שיטת ההצמדה שנוקטת העירייה בתשלום ארנונה כללית אינה תואמת את הדין ואת צו הארנונה העירוני. על פי סעיף 4(א) בחוק רשויות מקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם – 1980 יש לעדכן כל תשלום שמשולם למשיבה, בהסדר תשלומים, על פי שינוי מדד המחירים לצרכן שבין המדד שקדם למדד האחרון שפורסם בסמוך ליום התשלום לבין המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום החיוב השנתי (מדד בגין חודש אוקטובר של שנת המס הקודמת). בצווי הארנונה הרלבנטיים תשלום הארנונה על פי הסדר תשלומים נעשה בכל 1 בכל חודש אי זוגי. העירייה דחתה את מועד הסדר תשלומי הארנונה כך שיהיה ב – 16 לכל חודש אי זוגי ובשל כך לכל חשבון מתווסף מדד נוסף המביא לגביית יתר.

הודעת החדילה

3. ביום 4.5.11 הגישה המשיבה, עיריית כפר סבא, הודעה על חדילת גביה לפי סעיף 9(ב) בחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). בהודעתה המקורית על חדילת גביה לפי סעיף 9(ב) בחוק הודיעה המשיבה כדלקמן:

"העירייה מודיעה על חדילת הגביה בשלה הוגשה הבקשה שבכותרת, באופן שתשלום הארנונה אותו תגבה העירייה, מאת המשלמים בהסדר תשלומים, החל מחודש מאי 2011, יתוקן כך שהתשלומים יוצמדו למדד שקדם למדד לפיו חייבה העירייה עד כה, קרי, תבוצע הצמדה למדד שקדם למדד שפורסם סמוך ליום החיוב, ה – 1 לכל חודש אי זוגי. כך לדוגמא, לגבי תקופת התשלום השלישית המתחילה בחודש מאי, יוצמד התשלום למדד של חודש פברואר, שפורסם ביום 15/3/11, ולגבי התקופה הרביעית, המתחילה בחודש יולי, יוצמד התשלום למדד חודש אפריל, המפורסם ביום 15/5/11, וכן הלאה".

המבקש מצידו הגיש תגובה ביום 25.5.11 וטען כי המשיבה לא מסרה את ההודעה בתוך המועד הקובע כמשמעותו בחוק וכי היא אינה זכאית להנות מסעיף 9(ב) בחוק. ביום 3.8.11 קבעתי כי הודעת החדילה לא הוגשה במועד הקובע על פי החוק.

ביום 16.8.11 עתרה המשיבה להארכת המועד להודעת החדילה ולעיון מחדש בהחלטת בית המשפט מיום 3.8.11. בהחלטה מיום 21.8.11 קבעתי כי "לא מצאתי מקום לעיין מחדש בהחלטתי מיום 3.8.11. כל נימוקי ההחלטה האמורה עומדים בעינם".

4. בדיון שהתקיים לפניי ביום 11.9.11, לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים, אפשרתי לב"כ המשיבה להגיש בקשה בצירוף תצהיר לעניין תחילת ביצוע החדילה בתוך המועד הקובע בחוק או להארכת מועד, עקב התחלת ביצוע החדילה בפועל. ביום 19.9.11 הגישה המשיבה הודעה בדבר ביצוע חדילת גבייה ובקשה להארכת מועד להגשת הודעת חדילה (להלן: "הבקשה"). בבקשתה הודיעה המשיבה כי בית המשפט קבע בהחלטה מיום 3.8.11 כי ה"מועד הקובע", כעולה מסעיף 9(ב) בחוק הוא יום 16.4.11. המשיבה החליטה לחדול מגביית מדד נוסף, כבר במהלך חודש מרץ 2011 ויישמה את חדילת הגבייה, הלכה למעשה, במהלך חודש אפריל 2011 באופן שחשבון הארנונה לתקופה השלישית, המתייחס לחודשים מאי-יוני, תוקן והוצמד למדד שקדם למדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום, הלא הוא מדד פברואר.

בתגובתו טען המבקש, כי לא הוכח שהמשיבה חדלה אלא לכל היותר שהמשיבה הודיע על חדילה ביום 27.4.11 לאחר המועד הקובע.

לאחר שהגישה המשיבה את תשובתה לתגובת המבקש, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לפיה לא תינתן החלטה בהודעת המשיבה לביצוע חדילה ובקשה להארכת מועד להגשת הודעת חדילה שכן הצדדים מנהלים דין ודברים להשגת הסכמות.

5. ביום 23.11.11, הגישו הצדדים "הודעה מוסכמת על חדילה הגבייה [כך במקור] גמול ושכ"ט מוסכמים ודחיית התובענה" (להלן: "הודעת החדילה המוסכמת"). בהודעה ציינו הצדדים כי לאור הבהרות שקיבל המבקש מהמשיבה הסכימו הצדדים על נוסח הודעת חדילה השונה מהודעת החדילה שהוגשה ביום 4.5.11 וזו לשונה:

"החל מחודש מאי 2011 ואילך, תשלומי הארנונה הדו חודשיים המשולמים בהסדר תשלומים יוצמדו לשיעור שינוי במדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם בחודש נובמבר (ביחס לחודש אוקטובר) שקדם לשנת המס השוטפת, ועד למדד שקדם למדד שפורסם סמוך ל – 1 לחודש של כל תשלום המשולם במסגרת הסדר התשלומים" (ההדגשות במקור) (ר' סעיף 2.2 בהודעת החדילה המוסכמת).

המשיבה צרפה טבלה המדגימה את מערך ההצמדה של התשלומים בין החודשים מאי - דצמבר בשנת 2011.

6. בהחלטתי מיום 30.11.11 הוריתי למשיבה להבהיר האם הסכומים ששולמו לאחר המועד הקובע שבסעיף 9 בחוק, יושבו למשלמים בהשבה בעין או על ידי זיכוי (והפנתי להחלטתי בעניין אחר: ת"צ 54150-02-11 מיום 8.9.11).

ביום 12.12.11 הבהירה המשיבה כי אין מחלוקת בין הצדדים "שאין סכומים שנגבו לאחר המועד הקובע... על כן, אין המשיבה נדרשת להשיב סכום כלשהו, לרבות לא עבור התקופה שלאחר המועד הקובע" (ההדגשה במקור) (ר' סעיפים 3 ו-5 להודעת המשיבה מיום 12.12.11). בהתאם להוראתי, מסר המבקש את תגובתו להבהרה זו. בתגובתו ציין כי "אכן העירייה לא גבתה לאחר המועד הקובע, תשלומי יתר על תשלומי הארנונה... הואיל והודעת העירייה על חדילת הגבייה ניתנה ביום 9.5.11, עבור התקופה שמיום 1/5/2011 ועד ליום 31/12/2011 אין העירייה צריכה להשיב סכום כלשהוא". (ההדגשות במקור) (ר' סעיפים 3-2 לתגובת המבקש מיום 18.12.11).

7. ביום 21.12.11 ניתנה החלטתי לפיה: "המועד הקובע בענייננו הוא 16.4.11 ולא 1.5.11 כנטען על ידי המבקש... על כן יש לכאורה 14 יום שבגינם שולם חשבון לפי החיוב האסור בחשבון מרץ-אפריל. הצדדים יבהירו כיצד לא נעשתה גביית יתר אם החשבונות התעדכנו רק ממאי-יוני".

ביום 10.1.12 הגישה המשיבה הודעת הבהרה לה צורף תצהירו של מר שגיא רוכל, גזבר המשיבה שבו הצהיר:

"1. הואיל וחלוף 90 הימים מיום הגשת הבקשה לאישור התובענה הסתיים ב-16.4.11 (להלן: 'המועד הקובע'), אזי ככל ששולמה ארנונה מראש בגין החודשים מרץ-אפריל 2011, תבחן העירייה את תשלומי הארנונה היחסיים ששולמו ביחס לימים 16.4.11 - 30.4.11, ותזכה את המשלמים בהפרש היחסי של תוספת המדד שנגבה בפועל, לעומת שיעור המדד שהיה עליה לגבות, בהתאם לסעיף 1.1 לחוק רשויות המקומיות (רבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם 1980.