סימון נ' זהר ואח'

החלטה

בפני בקשה לסילוק על הסף של תביעה שהוגשה בסד"מ, עקב העדר המצאה כדין ופורום לא נאות.

בכתב התביעה טוען התובע כי באוגוסט 2006 נתן הלוואה של 115,000 יורו לנתבעים, שהם בני זוג נשואים, בנסיבות של הכרות אישית ולצרכיהם הפרטיים.

על פי הנטען, ההלוואה ניתנה ב-8% ריבית שנתית לתקופה בלתי מוגדרת, ללא מסמך בכתב, ללא ערבים וללא בטוחות.

ה"מסמך בכתב" עליו מסתמכת הגשת התביעה בסדר דין מקוצר, הוא תכתובת דוא"ל בין התובע ובנו לבין הנתבע 1 (להלן: הנתבע) מהשנים 2009-2011 בעניין החזר אותה הלוואה.

בכתב התביעה מצויין בקליפת אגוז כי קיים קשר עסקי בין התובע לנתבע, וכי התובע השקיע באמצעות הנתבע כספים בנכסי נדל"ן ברומניה. כן נטען, כי ההלוואה ניתנה לנתבע מכספי מכירת דירה ברומניה באוגוסט 2006.

מתכתובת המיילים המצורפת לתביעה כבסיס להגשתה בסד"מ, עולה כי בשנת 2009 התובע ובנו פונים אל הנתבע לגבי "המצב של הכספים/דירות ברומניה", מוסרים כי הם "רוצים להוציא את הכספים מרומניה בגין מכירת הדירה השלישית והריבית שהצטברה", ומבקשים למשוך תחילה מחצית הסכום. הם שואלים אם הצליח למכור את הדירה הרביעית, ומתעניינים בהשקעות נוספות בנדל"ן ברומניה. כמו כן יש פניה לנתבע לגבי הסדרת אזרחות רומנית לתובע. הנתבע משיב כי שכח לגמרי מהחוב והסדר הריבית עד שהזכירו לו לפני מס' חודשים, "זה לא אומר שאני לא חייב", לגבי הריבית הוא מאשר את ההסכמה לשנתיים הראשונות ולגבי השלישית "חושב שיש מקום לדיבור למרות שזו זכותכם". הוא מוסר כי לגבי מכירת הדירה הנ"ל - מחיר המכירה היה 115,000 יורו, ושואל מתי יצטרכו את הכסף תוך העדפה למועד מאוחר ככל הניתן. כן מפרט לגבי מסמכים נוספים שצריך לקבל מהתובע לצורך מכירת הדירה הרביעית. כן מחליפים הצדדים פרטים לגבי השקעות נוספות המוצעות ברומניה. מהמיילים עולה כי הנתבע מתגורר דרך קבע ברומניה ומגיע לביקור בארץ מדי מספר חודשים. בשנים 2011-2013 יש פניות נוספות של בנו של התובע לנתבע לגבי החזר כספי תמורת הדירה ומהן עולה שהכספים לא הוחזרו.

אין כל איזכור של הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת) בתכתובת המיילים המצורפת לתביעה, וכל שנטען לגביה הוא כי אישרה בשיחות טלפוניות עם התובע את קיומה של ההלוואה וביקשה ארכה להחזרתה.

בבקשה לסילוק על הסף, ובתשובה לתגובת התובע, מפרט הנתבע את מכלול הנסיבות והשתלשלות האירועים של רכישת הדירות ברומניה ומכירת הדירה שמכספי מכירתה ניתנה ההלוואה הנטענת. מהבקשה, התשובה, התצהירים והמסמכים המצורפים להם עולות העובדות הבאות:

התובע הינו הבעלים היחיד של חברה רומנית בשם Betarom Holding SRL, (להלן: החברה הרומנית או החברה) שנרשמה ופועלת ברומניה משנת 2002, והנתבע משמש כמנהל בחברה (צורפה תעודת הרישום החברה ברומניה ובה פרטי הבעלים והמנהל).

הנתבע הינו בעל אזרחות כפולה – ישראלית ורומנית, ואינו תושב ישראל בשנים האחרונות (צורף אישור מל"ל עד עזיבתו את הארץ והפסקת תושבותו בישראל – משנת 2011). הוא פועל ברומניה בתחום ההשקעות בנדל"ן מזה 15 שנים. הנתבע צרף מסמכים שונים המלמדים על תושבותו ברומניה ופעילותו העסקית בתחום הנדל"ן שם מעל 10 שנים, חברותו במשך שנים ארוכות במועדונים שונים בבוקרשט, טיפולי שיניים שקיבל שם בשנים האחרונות, אחזקת רכב, חשבונות אחזקת דירה על שמו ועוד.

החברה רכשה דירה בבוקרשט בסך 55,000$ בשנת 2002 (צורף הסכם הרכישה, ברומנית, עם תרגום באישור נוטריוני), ומכרה אותה ב-11.7.06 בסך 115,000 יורו (צורפו החלטת אספת בעמ"נ של החברה, בחתימת התובע, למכור את הדירה וליפות את כוחו של הנתבע לצורך כך, עם אישור נוטריוני לתרגום מרומנית, וכן תרגום עם אישור נוטריוני של הסכם המכר, הערוך ברומנית).

הנתבע טוען כי כספי המכירה שימשו להחזר הלוואת גישור שהוא עצמו נתן לחברה במאי 2006 בסך 110,000 יורו לצורך רכישת שני מגרשים ברומניה (הוצג הסכם הלוואה בין הנתבע לחברה, ברומנית עם תרגום באישור נוטריוני, וכן דפי חשבון בנק של החברה המאשרים את העברת הכספים מהנתבע לחשבון החברה), וכן ניתן לו סך של 5,000 יורו כעמלה על מכירת הדירה. לטענתו, המגרשים רשומים עד היום על שם החברה (הוצגו חוזי רכישה, ברומנית, ונסחי טאבו של המגרשים עם תרגום באישור נוטריוני).

הנתבע טוען כי לפיכך אינו חייב כל כספים לתובע או לחברה, וכי אין מדובר בהלוואה אלא בהחזר הלוואת גישור שהוא נתן לחברה. בתצהירו הוא אינו מתייחס ואינו מסביר את תכתובת המיילים שצורפה לתביעה, בה הודה בחוב שלו והתחייב להחזירו, ולטענתו אינו נדרש בשלב זה לפירוט כל טענות ההגנה שלו והוא מעלה אך את הטענות הנוגעות לעניין הפורום הלא נאות והעדר המצאה כדין.

לעניין העדר המצאה כדין, טוען הנתבע כי אינו מתגורר בארץ מזה 15 שנים, יש לו כתובת קבועה ברומניה (אשר פורטה), וכי הוא והנתבעת הינם פרודים. לטענתו, מעולם לא התגורר בדירה השכורה בה בוצעה המסירה לנתבעת. לפיכך, לא מתקיימת הוראת תקנה 481, כי המסירה תהיה "לאחד מבני משפחתו המתגוררים עמו". הנתבע טוען כי התובע יודע היטב כי הנתבע אינו מתגורר בארץ ב-15 השנים האחרונות אלא רק מבקר בה מדי פעם, ואין לו כל כתובת מגורים בה. לפיכך, היה על התובע לבקש המצאה מחוץ לתחום לפי תקנה 500, וזאת באם ייקבע כי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתביעה.

לעניין פורום לא נאות, טוען הנתבע כי מירב הזיקות העולות מהמסד העובדתי בתביעה דנן מצויות ברומניה ולא בישראל.

ראשית, הדירה שכספי מכירתה הם השנויים במחלוקת, הינה דירה ברומניה.

שנית, הדירה נמכרה ע"י החברה הרומנית שבבעלות התובע, ולה שייכים כספי המכירה.

שלישית, הכספים ממכירת הדירה נתקבלו ברומניה ושם הם נשארו.