סימון ואח' נ' גרינשטיין

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון.

במקביל להגשת הבקשה דנן, הוגשה על ידי המבקשים בקשה לפטור מאגרה בת.א 1916/09 (בש"א 16477/09). ביום 22/12/2009 נעתר בית המשפט (כב' הרשמת נחליאלי) לבקשה, ופטר את המבקשים מתשלום האגרה. זאת, לאחר שהונחו בפניו מסמכים עדכניים רבים המבססים את טענת המבקשים למצב כלכלי קשה.

סעיף 14 (ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 קובע כי החלטות של בית המשפט בדבר מתן פטור, שניתנו במהלך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה, מהוות ראייה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה. בוודאי ובוודאי שנכון הדבר ומקבל משנה תוקף כשמדובר בסמיכות זמנים כה גדולה, כמו בעניננו. לכך יש להוסיף שורה של החלטות שיפוטיות מהשנים 2006-2007, בהן 4 החלטות של בית המשפט העליון, בהן ניתן למבקשים פטור מלא מתשלום אגרה והפקדת עירבון. גם לגופו של ענין, שוכנעתי על יסוד החומר הרב שצירפו המבקשים לבקשתם, כי אין ביכולתם לשלם את האגרה.

יחד עם זאת, על אף שלכאורה ההליך מגלה עילה באופן המצדיק מתן פטור מאגרה, קיים טעם לפגם בכך שהמבקשים לא פירטו, במסגרת בקשתם, מדוע סיכויי ערעורם טובים, באופן המצדיק פטור מלא מהפקדת עירבון. מכל מקום, לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובפסק הדין של בית המשפט קמא, לא ניתן לקבוע כי הערעור נטול סיכוי על פניו.

זאת ועוד, לאחר שהוברר כי מצבם הכלכלי של המבקשים דחוק ואינו מאפשר להם לעמוד בתשלום האגרה והעירבון, וכאשר ברור כי חיוב המבקשים בהפקדת העירבון יגרום לנעילת שערי בית המשפט בפניהם, אין ליתן לשיקול של סיכויי הערעור מעמד בכורה, שכן "ההחלטה על הסיכוי היא חלקית וכללית. היא תוצאה של בחינה ראשונית ואינטואיטיבית. בחינה כזו היא כלי רב-עזר והכרחי, אך היא מועדת לטעות. האינטואיציה מוליכה אותנו שולל לעתים קרובות. על-כן כאשר הערעור אינו תלוש או חסר יסוד באופן שיש לראותו כהליך של סרק המצדיק חיוב המערער בהפקדה גם שעה שברור שחיוב זה משמעותו נעילת שערי בית-המשפט, אין לשיקול של סיכויי הערעור מעמד של בכורה" (ראה: ע"א 4385/01 א' נורית אלון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו)) . כמו כן, יש לזכור כי הטלת עירבון במקום בו ניתנת החלטה על פטור מתשלום אגרה, עלולה להפוך את זכות הגישה לבלתי מעשית בפועל, שכן מערער שידו אינה משגת תשלום האגרה, על אחת כמה וכמה יתקשה לעמוד בהפקדת העירבון, שסכומו גבוה מסכום האגרה. לא בכדי קשר מחוקק המשנה בתקנה 432 בין יכולתו של המערער לשלם האגרה לבין יכולתו להפקיד עירבון.

אשר על כן, ולאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל, על שני ראשיה. לפיכך, אני פוטר את המבקשים הן מתשלום אגרת הערעור והן מהפקדת עירבון.

ניתנה היום, כ' שבט תש"ע, 04 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, רשם

ביהמ"ש המחוזי ת"א