סילס נ' קולוסובסקי ואח'

החלטה

1.הנתבעת 1 (להלן – "הנתבעת") ב-ת.א. 2529-04-12 (להלן – "התביעה הראשונה") היא דיירת מוגנת בחנות בעכו בבעלותו של התובע בתביעה הראשונה. בגדר התביעה הראשונה הוגשה תביעה לפינוי וסילוק יד נגד הנתבעת והנתבעת 2 שם, וכן לתשלום דמי שימוש ראויים. הונחו בפניי כתבי טענות ותצהירי עדויות לעניינה של התביעה הראשונה. התיק נקבע לישיבת הוכחות. בפתח ישיבת ההוכחות ביום 15.12.13 הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות, וכן בנתון להבנה דיונית מסוימת. אכן בעקבות זאת כבר הגיש ב"כ התובע ביום 30.1.14 סיכום טענותיו והנני ממתין לסיכום טענות ב"כ הנתבעות בתביעה הראשונה.

2.מונחת בפניי בקשת ב"כ הנתבעת בתביעה הראשונה להפקדת דמי שכירות בקופת בית המשפט, ולא אדרש לה עתה. ועוד הונחה בפניי בקשתו לאיחוד תביעות. כך, משום שמסתבר שב-ת.א. 7979-12-13 (להלן – "התביעה השנייה"), הוגשה תביעה נוספת של התובע נגד הנתבעת, בגין עילות נוספות. אכן בשולי כתב התביעה מבהיר ב"כ התובע כי אם בעקבות התביעה הראשונה הנתבעת לא תפונה, או ככל שיוחלט על פינויה אך היא לא תפונה משום שיוענק לה סעד מן הצדק, נוצרו עילות נוספות לפינוי וסילוק יד, כנטען בתביעה השנייה. הנתבעת התגוננה בפני התביעה השנייה. שעה שהוגשה התביעה השנייה לא היה נהיר לאיזה שופט היא תנותב. בדרך העסקים הרגילה היא נותבה אליי.

3.הונחו בפניי טיעונים וטיעונים-שכנגד לעניין איחוד הדיון בתביעה הראשונה ובתביעה השנייה. דנתי בכך בהחלטתי מיום 25.2.14. לנוכח יציאתי לחופשת שבתון, פרישתי הצפויה וסדרי עבודתי המלצתי לב"כ הצדדים לשקול שההסדר הדיוני שהושג יחול אף על התביעה השנייה באופן שאתיר לב"כ התובע בתביעה הראשונה להגיש סיכום טענות משלים, אף לעניינה של התביעה השנייה, באופן שיינתן פסק דיני המאוחד, במידת הצורך, בשתי התובענות.

4.ב"כ הנתבעות הסכים להצעה וב"כ התובע מסרב לה. לשיטתו, ולנוכח המתחייב מכתבי הטענות בתביעה השנייה, אין מנוס מבירור עובדתי בעניינה.

5.משכך, ברי לי שבמחלוקת שבין ב"כ התובע, העומד על מתן פסק דין בתביעה הראשונה וניתוב התביעה השנייה לשופט אחר, לבין ב"כ הנתבעות, העומד על איחוד הדיון בשתי התובענות, הדין עם ב"כ הנתבעות. אכן, מלכתחילה, לא משובבת את הנפש התנהלותו של ב"כ התובע, המגיש תביעה אחר תביעה, בגין אותה מסכת יחסים באופן שאם יפסיד בראשונה, שמא יזכה בשנייה. על אותה דרך הוא יכול אף להגיש, לכאורה, תביעה שלישית ורביעית, שמא באחת מהן יזכה. מכל מקום משעה שהוא נוקט בדרך זו, ברי שעל בית המשפט לדון במסכת במלואה. אכן, בצד זכותו ללא עוררין של ב"כ התובע להגיש התביעה הראשונה והתביעה השנייה, עומדת חובתו של בית המשפט לא לבזבז זמן שיפוטי לריק ולדון במסכת במאוחד, ובוודאי לא במפוצל. ב"כ התובע אף לא סבור היה, לנוכח המסתמן לאור החלטותיי, לשקול למחוק את התביעה השנייה. משאלו הם פני הדברים ברי שיש לאחד את הדיון בתובענות.

6.לפיכך, ולפי שעה, בטלה החלטתי מיום 15.12.13 על הגשת סיכומי הטענות. הנני מורה על איחוד הדיון בשתי התובענות.

7.הנני מורה להעביר התיקים המאוחדים ללשכת כב' הנשיא סלאמה לשם ניתובם לדיון בפני שופט אחר.

8.המזכירות תמציא העתק מהחלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ד, 04 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: