סילמאן עטווה נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

זהו פס"ד בתביעת התובע להכיר באירוע הלב שאירע לו ביום 2/6/08, כתאונת עבודה.

בדיון מיום 13/1/11 הוסכם כי הדיון יפוצל באופן שבשלב ראשון יתברר האם ארעה לתובע תאונת עבודה ביום 2/6/08, ואם כן – האם יש קשר בין התאונה לבין מצבו הרפואי. בשלב שני, ורק ככל שיקבע כי אכן מדובר בתאונת עבודה של התובע – תתברר שאלת חבותו של צד ג' (המעסיק) בנזק שנגרם לתובע בגין תאונת העבודה.

התובע לא נחקר על ידי ב"כ הנתבע, ועל כן הגישו הצדדים סיכומיהם (טיעונים) בשאלת עצם קרות תאונת עבודה. מאחר שהתובע לא נחקר – אין גם בעיית אמינות, והאמור בתצהיר מתקבל כנכון.

יצויין, כי לראשונה נטען בסיכומי ב"כ התובע כי התביעה הינה גם להכרה במחלת מקצוע ובמקרוטראומה. דבר זה לא נטען כלל קודם לכן, לא בכתב התביעה ואף לא בתצהיר. השאלה היחידה שעל בית הדין היה לבדוק הינה שאלת קיומו של אירוע תאונתי ובהתאם לכך אף גובשה בהסכמה הפלוגתא בתיק.

אעפ"כ, ואף למעלה מן הצורך, ולאור טיעוניו של ב"כ התובע שהועלו בסיכומיו , יבדוק בית הדין את כתב התביעה והתצהיר, וכן את דברי התובע עצמו הן לחוקר המוסד והן בבית הדין, והאם יש בתיאורים אלו כדי ללמד על פגיעה מעבודה על דרך של מקרוטראומה או מחלת מקצוע.

לדיון שנקבע להוכחות לא הופיע נציג ציבור נוסף ועל מנת למנוע עינוי דין ובזבוז זמן – קויים הדיון בהיעדרו.

דיון:

א.מהי תאונת עבודה?בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"), קבע המחוקק את חזקת הסיבתיות לעניין תאונות עבודה. וכך אומר הסעיף:

"תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים

על פי הפסיקה, כדי לבחון האם האירוע הוא בבחינת תאונת עבודה, יש לברר האם בסמוך לו אירע "אירוע חריג" או "מאמץ מיוחד" בעבודתו של התובע. המאמץ המיוחד כאמור, צריך להיות "מאמץ יוצא דופן במידה בולטת המקשה מאוד על המבוטח" (דב"ע נא 0-133, צבי כץ - המוסד, טרם פורסם וכן עב"ל 21/98 רחמים גזית - המוסד, טרם פורסם).

עוד נפסק כי קיומו או אי קיומו של אירוע חריג נקבע על פי התשתית העובדתית וקביעה משפטית לגבי משמעותן של העובדות המוכחות (עב"ל 21/498 גרגורי איבניצר - המוסד לא פורסם). בית הדין בוחן את מכלול העובדות, על בסיס סובייקטיבי הנוגע למבוטח ואת משקלם של האירועים ביום בו אירע האוטם מול עבודתו הרגילה והשגרתית של המבוטח (עב"ל 205/98 יעקב קליג - המוסד לא פורסם).

לאור החוק והפסיקה נבדוק האם בתיאור התובע את אשר אירע לו – ניתן לראות כתאונת עבודה.

בטופס התביעה לביטוח לאומי טען התובע כי:"ביום 2/6//09, בעת שהייתי בעבודה או במהלך עבודתי סבלתי מכאבים עזים מאוד וממצב חירום בלב..."

בסעיף 2 לכתב התביעה בתיק בל 10761/09 נאמר כי:" ביום 2/6/08 בשעה 12:00 ובמהלך עבודתו של התובע הוא סבל ממחלה ו/או מכאבים עזים מאוד בלב ובעורקים". דברים דומים נרשמו גם בתיק השני (11158/09).

בסעיף 3 לתצהיר נאמר:"אני התקשיתי בעבודה ואמרתי זאת למעביד מספר פעמים אך הוא התעלם. ביום 2/6/08 הכאבים גברו ואני ביקשתי מאחיו הגדול של המעביד ... לקחת אותי לבית החולים אך הוא סירב ואמר לי להמתין לסיום העבודה למרות שהכאבים התחילו בבוקר אותו יום".

מהאמור לעיל עולה כי התובע סבל באותו בוקר מכאבים, ולאחר מכן (משלא פונה מיד לבית החולים), סבל מהתקף לב. לא היה כל אירוע חריג או מאמץ יוצא דופן, על פי הנאמר בכתב התביעה ובתצהיר.

התובע נחקר על ידי חוקר המוסד ביום 15/9/09 (צורף כנ/2 ) וגם שם תיאר יום עבודה שגרתי ללא אירוע חריג. וכך השיב:"ת. בבוקר הגעתי לעבודה כרגיל, התעוררתי כרגיל הכל היה בסדר והתחלתי לעבוד ה בעבודתי הרגילה בטיח ב"מיתר" שם בנינו וילה חדשה ועד השעה 12 הכל היה בסדר. בשעה 12 הרגשתי כמו "שריפה ודקירות בצד שמאל בחזה.ש. האם ביום התאונה עבדת בעבודתך הרגילה?ת. כן יום לפני כן היה יום שבת ואני נחתי בבית. ביום התאונה עבדתי בעבודתי הרגילה ולא היה שום דבר חריג או מאמץ בלתי רגיל".ובהמשך:"בעבודה עצמה לא היה משהו שגרם לכך אבל בגלל שלא לקחו אותי לטיפול בזמן והוא חיכה לילה שלם זה מה שגרם למחלה שלי". התובע אינו טוען, אפוא, לאירוע חריג, והדבר היחידי אותו הוא מציין שהאירוע עצמו קרה בעבודה, וכי לא נלקח לטיפול רפואי בזמן על ידי מעבידו. אלא, שכאור, אין די בכך שתאונה ארעה בתוך שטח העבודה כדי ללמד על כך שארעה תאונת עבודה במשמעה בחוק.

יצויין כי ב"כ הנתבע ויתר בדיון על חקירת העד. לפיכך השאלה הינה האם לאור האמור בכל החומר דלעיל (טופס התביעה למוסד, כתב התביעה, התצהיר וחקירת הנתבע ) – יש בהם כדי ללמד על כך שאירע לתובע אירוע תאונתי. כפי שניתן לראות בבירור – התשובה לכך שלילית. מכלל הדברים דלעיל עולה בבירור כי לא היה כל אירוע חריג בעבודתו של התובע. התובע הגיע לעבודתו כרגיל ולא היה כל אירוע שונה מיום אחר, מעבר לכך שבמהלך העבודה לא הרגיש טוב .אי לכך, משאין כל אירוע חריג – ממילא לא ניתן לקבוע כי מדובר בתאונת עבודה .

למעלה מן הצורך ואף שכלל לא תואר מקרה של מקרוטראומה יצויין כי נפסק לא אחת שאין לראות באוטם שריר הלב כתאונת עבודה ע"פ תורת המקרוטראומה, אלא רק כאירוע תאונתי. (עבל 481/99 המוסד לביטוח לאומי – דוד מכלוביץ', פד"ע לח 461). לכן, אין לראות במצבו של התובע כנובע ממקרוטראומה (מה גם שלא ניטען זאת בטרם הסיכומים).