סילוק יד

תביעה לסילוק יד של אח/גיס הטוען לרשות בלתי הדירה במחסן ברחוב פלוני בעיר אלמונית.

א.        הרקע העובדתי:

1.         התובעים הינם בעל ואשה ואילו הנתבע הינו אחיו של התובע 1 וגיסה של התובעת 2.

2.         הוריהם של התובע והנתבע רכשו נכס מקרקעין ברחוב פלוני בעיר אלמונית. המדובר על בית צמוד קרקע הידוע כגוש: ***חלקה ** (להלן : " הבית" או " המקרקעין"). אין חולק, כי מדובר במבנה מגורים, כאשר בצמוד לו מצוי מבנה קטן בגודל של כ-24 מ"ר אשר שימש את ההורים כמחסן ו"כחדר שירות" (להלן : " המחסן").

3.         האב המנוח ערך ביום 2/7/2007 צוואה בעדים ובמסגרתה ציווה את כל רכושו לרבות הבית לאמם של הצדדים תבדל"א (ראה סעיפים 2.1, 3 לצוואה). המנוח נלקח לבית עולמו חודשיים מאוחר יותר ביום 11/9/2007 והותיר אחריו אשה ושבעה ילדים בגירים.

4.         ביום 30/1/2008 ניתן על ידי בית הדין הרבני האיזורי בטבריה צו  ירושה אחר המנוח. זה המקום לציין, כי מסיבה שלא הובררה לבית המשפט, לא הוגשה בקשה לקיום הצוואה הגם שהיא הובאה לידיעת בית הדין הרבני האיזורי בטבריה. מכל מקום נרשם בצו הירושה, כי כל שבעת ילדי המנוח מסתלקים מעזבונו של המנוח לטובת אמם וניתן צו ירושה על יסוד הסתלקותם זו "וברוח צוואת המנוח".

5.         בעקבות צו הירושה הועברו הזכויות במקרקעין על שם אמם של הצדדים (להלן : " האם") במלואן, ברם בשל אי יכולתה לעמוד בנטל תשלום הלוואת המשכנתא שרבצה על הבית, היא ביקשה למכור הזכויות לצד ג'.

6.         ביום 22/8/2009 נערך ונחתם חוזה מכר מקרקעין במסגרתו מכרה האם את זכויותיה בבית לתובעים בתמורה ל-579,000 ש"ח.

7.         אין חולק, כי האם קיבלה מלוא התמורה מהתובעים ובאמצעותה סילקה מלוא הלוואת המשכנתא שרבצה על הבית ולאחר מכן רכשה דירה אחרת בעיר פלונית בה היא מתגוררת עד היום בגפה. על פי נסח לשכת רישום מקרקעין הועברו מלוא הזכויות בבית על שם התובעים.

8.         כן אין חולק, כי לפני פטירת המנוח וגם לאחר מכן ואף לאחר העברת הזכויות לתובעים, התגורר הנתבע במחסן.

9.         ביום 22/12/2009 שלחו התובעים מכתב התראה לנתבע באמצעות עו"ד מ. לנקרי ודרשו ממנו לסלק את ידו לאלתר. הנתבע לא השיב למכתב זה.

10.        ביום 25/3/2010 הגישו התובעים תביעה זו לסילוק ידו של הנתבע מהמחסן וזאת בבית המשפט השלום בטבריה. התביעה הועברה לבית המשפט לענייני משפחה מטעמי סמכות עניינית (סכסוך שעילתו במשפחה בין אחים).

11.        מחודש מאי 2011 ועד לאחרונה, הנתבע לא שהה במחסן הואיל ונעצר בחשד לסחיטה ואיומים של צד ג' אחר שאינו קשור לתיק זה ומאוחר יותר שהה במעצר בית אצל אחותו.

ב.         טענות התובעים:

12.        התובעים טוענים, כי הם הבעלים של מלוא הזכויות בבית. כי המקרקעין עליהם מצוי הבית, כוללים את המחסן וכי אין לנתבע זכויות כלשהן במחסן או בבית.

13.        התובעים מבהירים, כי רכשו את הבית בעקבות פנייתה של האם אליהם לאחר שלא יכולה הייתה לעמוד עוד בנטל החזר הלוואת המשכנתא והעדיפה כי הבית "יישאר במשפחה" ולא יימכר לידיים זרות. לטעמם, בזכות התגייסותם, כוסתה הלוואת המשכנתא שרבצה על הבית במלואה וניתנה לאם אפשרות לעבור לדירה אחרת נקייה מהלוואות.

14.        התובעים טוענים, כי חרף פניותיהם וחרף העובדה שהנתבע יודע שהזכויות בבית הועברו על שמם, הוא ממאן לפנות את המחסן. במסגרת סיכומיהם טענו התובעים, כי בעת רכישת הזכויות מהאם, הוסכם על ידי הנתבע שיפנה המחסן מרצונו וניתנה לו לבקשתו שהות בת 3 חודשים לעשות כן (סעיף 3, 5 לסיכומי התובעים).

14.        לטעמם, נגרמים להם נזקים מתמשכים בשל אי פינוי המחסן שעה ששוכרים פוטנציאליים מסרבים לשכור את הבית, שעה שמדובר במחסן שיש להרוס אותו בשל היעדר היתר בניה והדבר לא מתאפשר בשל התנגדות הנתבע.

15.        התובעים טוענים, כי הנתבע התגורר תקופה קצרה בת 6 עד 9 חודשים בלבד לפני פטירת המנוח בתוך המחסן ולמעשה השתלט עליו, הפך אותו ליחידת מגוריו והמשיך לגור שם גם לאחר פטירת אביו המנוח וזאת ללא שקיבל רשות מהם לעשות כן.