סילבי דוד קוסיאקובסקי נ' אלימלך מוריס

פסק דין

הנתבע מודה כי הדירה הושכרה לו למשך 12 חודשים בלבד. עולה אפוא כי המשך שהותו של הנתבע בדירה היתה בהתאם להסכמה בעל פה שבין הצדדים כי ימשיך להתגורר בדירה. ממילא היתה רשאית התובעת לדרוש העלאת דמי השכירות , משום שמדובר בהסכם המתחדש מידי חודש בחודשו. הנתבע מודה כי בחודש יוני דרשה התובעת העלאת דמי השכירות מ-1,100 ₪ לחודש ל-2,400 ₪ לחודש. התובע לא נענה לדרישה זו, ולמרות זאת המשיך להתגורר בדירה, ולשלם דמי שכירות בשעור הנמוך יותר של 1,100 ₪ לחודש. בנסיבות אלה, על הנתבע לשלם לתובעת את ההפרש. לטענתו של הנתבע, עזב את הדירה כבר בסוף חודש אוגוסט, כך שגם לשיטתו עליו לשלם את ההפרש בגין שלושה חודשים, יוני –יולי ואוגוסט 2008 ובסך הכל 3,900 ₪ . הנתבע גם אינו מכחיש את הטענה שדמי שכירות בגין חודש אוגוסט לא שולמו. כך שעליו לשלם לתובעת סך של 1,100 ₪ נוספים בגין חודש אוגוסט 2008. הנתבע מודה כי הוציא את המקרר של התובעת מהדירה. הטענה כי העביר או תו לדירה שכנה אין בה כדי לשנות דבר. אין הנתבע רשאי לעשות עסקאות כלשהן במטלטלין השייכים לתובעת ולהעבירם לאחרים.

טענות הנתבע כי עמד בתשלומי החשמל והמים הנתבעים בכתב התביעה לא הוכחו. המדובר בטענת פרעתי אותה על הנתבע להוכיח.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 9,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, 21.9.08, ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף , ישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך 950 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן והודע היום ה' תמוז תש"ע, 17/06/2010 במעמד הנוכחים.

נחום שטרנליכט, שופט

הוקלד על ידי: סיגל עזורי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: