סיכום טענות בערעור שכנגד: אין להתחשב בשימוש בלתי-חוקי שנעשה בקרקע לצורך קביעת הפיצויים בגין הפקעה - פסקדין

מבוא
1. עניינו של הליך זה בפיצוי בגין הפקעת זכויות בשתי חלקות ששימשו למחצבות במשך שנים רבות. הרקע להליכים אלו פורט בהרחבה במסגרת סיכומי טענות המערערת בע"א 3053/06 ומפאת קוצר העמודים המשיבה לא תחזור על הדברים. בית המשפט הנכבד מופנה לאמור בסיכום הטענות.

2. טוענת המדינה בערעורה ובערעור שכנגד כי פסיקתו של בית המשפט הנכבד קמא עומדת בסתירה לדין ולתקנת הציבור שכן אין לפצות בגין שימוש שנעשה ללא היתר וללא רשיון.
כפי שיובא להלן, לא רק שטענותיה אלו של המדינה הועלו על ידה פעם אחר פעם בפני בית משפט נכבד זה ונדחו, אלא שגם לגוף העניין אין לטענותיה מקום ודינן לדחיה לגופו של עניין.

השתק פלוגתא ובקשה למחיקת הערעור על הסף

3. כאמור, לטענת המדינה יש לשום את הקרקע כקרקע חקלאית, על פי ייעודה התכנוני, ובהתעלם משימוש שנעשה בה ללא היתר ו/או רשיון. טענותיה אלו של המדינה הינן טענות מוכרות. את טענותיה אלו שמע בית משפט נכבד זה מס' פעמים, במקרים דומים, ודן אותן לדחיה!!
לעניין זה מופנה בית המשפט הנכבד לבש"א 1510/94 מינהל מקרקעי ישראל נגד עטא חסן פרחאת. באותו מקרה נדונה סוגיית פיצויי הפקעה בגין הפקעתה של קרקע שהוכרזה כקרקע חקלאית על ידי הועדה לשימור קרקע חקלאית אולם בפועל שימשה לחציבה במשך שנים ארוכות. בית המשפט העליון דחה את עמדת המדינה וקבע כי לאור הוכחת שימוש חציבתי בחלקה במשך השנים הרי ש:
"הדעת אינה סובלת נישולו של המשיב מזכותו הקניינית להמשיך ולנצל את החלקה לחציבה בהודעה מטעם הולק"ח על קביעת החלקה כקרקע חקלאית...המשיב קנה לו במשך השנים הארוכות של החציבה - רובן על פי היתר כחוק - זכות להמשיך בחציבה כל עוד ניתן לקיים כזאת בחלקה ונטילת הזכות ממנו בדרך של הפקעה מחייבת את השלטונות בתשלום פיצויים כחוק עבורה".

4. בית המשפט העליון חזר על עמדתו זו במקרה דומה נוסף - רע"א 2620/01 מדינת ישראל נ. צובחי מנאע ואחרים שם הגדיר בית המשפט את השאלה כדלקמן :
"האם לצורך חישוב פיצויי ההפקעה מן הדין לאמוד את שווי הקרקע על בסיס השימוש שנעשה בה בפועל או שמא לפי הייעוד החוקי שנקבע לה על ידי רשויות התכנון ?"

בתשובה ציטט בית המשפט העליון את הלכת פרחאת המובאת לעיל וקבע כי הפרשנות שנקבעה שם באשר לטיב הזכות לפיצויים מתיישבת עם לשון הסדר הפיצויים ועם תכליתו.
באותו עניין הוסיף בית המשפט וקבע (ההדגשות אינן במקור - ק.א.):
"מבחינת לשונו, ההסדר מעניק בידי הנפגע זכות לפיצויים בהתאם לערך השוק של הקרקע. ערך זה מגלם לא רק את ייעודה התכנוני של הקרקע, אלא גם את השימוש שנעשה בה בפועל.
מבחינת תכליתו, ההסדר מבקש למזער את הפגיעה בזכות הקניין, שהינה פועל יוצא של פעולת ההפקעה. פגיעה זו, ככל פגיעה בזכות יסוד, מן הדין שתעלה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. משאיתרע מזלו של פלוני, ונבחרה הקרקע שבבעלותו להיות מופקעת לצרכי ציבור, הרי שעקרון המידתיות מחייב כי זכותו לפיצויים תתפרש באופן רחב, אשר יביא את היקף הפגיעה בו לידי מינימום הכרחי. ההסדר החוקי מגשים עקרון זה, באמצעות קביעת הקריטריון אשר מעמיד את הנפגע באותו המקום בו היה מצוי, לו נמכרו מקרקעיו בשוק החופשי לכל המרבה במחיר".
ויודגש, באותו עניין דובר על קרקע בה החציבה נערכה במשך השנים ללא היתר כדין - עובדה שלא היה בה כדי לשנות ממסקנתו כי יש לשום את המקרקעין כקרקע לחציבה. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: