סייד אחמד ואח' נ' עזבון המנוח שקור ואח'

פסק דין

קרקע, דין וחברה מסורתית:

הנני מוצא את עצמי פותח את פסק דיני זה בדברים שפתחתי בהם את פסק דיני בתיק 139/06 שניתן ביום 28/3/10 , הצדדים הם מישוב אחר, אך ההתנהלות היא אותה התנהלות ומכאן התצורך לשוב ולפתוח באותם דברים.

לא אחת מובאת לפתחו של בית המשפט תביעה לפירוק שיתוף, או אז נחשף בית המשפט לקיומה של מערכת דיני קניין מקבילה לדיני הקניין המוכרים לו. מערכת חיה, נושמת ושולטת בהתנהלות הצדדים עד שהסכסוך מובא לפתחו של בית המשפט ומשמבקשים לקבוע פתרון לפי הדין שמופעל בבית המשפט, נחשפת התנהלות זו שמעלה תהיות מספר.

מאות שנים שלטה האימפריה העותומאנית באזור, דיניה חלחלו עמוק עמוק והחברה המסורתית התנהלה לפיו, ושנות קיומה של המדינה, אט אט מתחילים להביא שינוי בדפוסי ההתנהגות, אך הדבר ,לעת הזו, אינו משביע רצון.

בשנת 1858 נחקקו החוקים המצווים על בעלי הזכויות לרשום את זכותם, ועקב כך החל תהליך רישום של קרקעות בארץ ישראל. רישום זה נולדה זכות ה"טאבו", קרי: זכות היחיד להחזיק בקרקע.הרישום נקרא "קושאן" (השטר), שהכיל תיאור של הבעלים ושל גבולות הנכס, אולם נעדר את הזיהוי הגיאוגרפי המדויק של הנכס.

לחזקה בדין העותומאני היה מקום נכבד, לעיתים היא השתוותה לבעלות, על רקע זה יש להבין את התנהלות של החברה המסורתית : העדר רישום, עסקאות ללא תיעוד וחזקה כתחליף לבעלות.

הנה לה תביעה לפירוק שיתוף שזכות החזקה מהווה תחליף נאות, בעיני המחזיק, לבעלות; נסח הרישום אינו משקף כלל ועיקר את הזכאים להירשם כבעלים, דבר המקשה על בירור תובענה לפירוק שיתוף.

הצדדים, התביעה וההליכים שבפני:

מונחת בפני תובענה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כגוש 19271 חלקה 15, מאדמות העיר סח'נין, בשטח כולל של 12,421 מ"ר (להלן: "המקרקעין").

התובעים הינם חלק מהבעלים הרשומים במקרקעין, כעולה מנסח רישום מקרקעין שצורף כנספח א' לכתב התביעה.

כעולה מנסח רישום המקרקעין, בבעלות תובע מס' 1 - 1,113 מ"ר, בבעלות תובע מס' 2 - 1,000 מ"ר, בבעלות תובע מס' 3 - 1,613 מ"ר, בבעלות תובעים 4, 5 ו- 6 – 1,500 מ"ר.

על פי נסח רישום המקרקעין, שצורף לכתב התביעה, יתרת השטח רשום בבעלות שקור סלימאן ושקור ג'ובראן , בשטח כולל של 7,195 מ"ר, בחלקים שווים, ואלו הם נתבעים 1 ו-2.

מהנטען בכתבי הטענות, מתברר שיתר הנתבעים, 3 – 10, הם למעשה רכשו את יתרת השטח מהבעלים הרשומים: נתבעים 1 ו-2, זכויותיהם טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, אם כי הם מחזיקים במקרקעין, בנו עליה, קיבלו היתרי בנייה וזכויותיהם, כאמור לעיל, לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין.

כל הבעלים המשותפים ו/או חליפיהם, מסכימים לפירוק שיתוף במקרקעין בנוסף מוסכם עליה שניתן גם לחלוקה בעין; נתבע מס' 6, שהוא היחידי שהגיש כתב הגנה מטעם הנתבעים, גם כן מסכים לפירוק שיתוף (סעיף 34 לכתב ההגנה), אך הוא מתנגד לפירוק שיתוף בהתאם לתשריט החלוקה שצורף לכתב התביעה.

המוצגים:

לנוחיות הקורא ומאחר ומדובר במספר מוצגים שהוגשו על ידי שני הצדדים, להלן המוצגים שעמדו בפני ואשר צורפו לכתבי הטענות, מסומנים על ידי כלהלן:

תשריט החלוקה מיום 15/9/1991 – מוגש ומסומן במ/1.

תשריט למגרש 15/5 על שני חלקיו, בהתאם לתשריט החלוקה המאושר – מוגש ומסומן במ/2.

תכנית מגרש 15/8, לפי תשריט החלוקה המאושר – מוגש ומסומן במ/3.