סייאד נ' מעין - פסקדין

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד הנתבע במעמד צד אחד ביום 2.12.2010.

לטענת הנתבע, יש לבטל את פסק הדין מתמצית הנימוקים שלהלן:

התביעה לא הומצאה לידי הנתבע;

התביעה הומצאה בדירתה של אשתו של הנתבע אשר לא העבירה אותה לעיונו;

היחסים בין הנתבע לאשתו מעורערים והוא מתגורר לסירוגין אצל בני משפחה וחברים;

הנתבע ידע על קיומו של פסק הדין רק ביום 26.2.13 עם קבלת אזהרה בתיק ההוצאה לפועל שנפתח בעקבות פסק הדין;

לנתבע טענות הגנה ענייניות: התביעה לדמי חופשה והבראה התיישנה והתביעה לפיצויי פיטורים הוגשה בשיהוי ניכר; פיצויי הפיטורים לתובע שולמו על ידי הנתבע;

לטענת התובע, יש לדחות את בקשת הנתבע בין היתר מן הנימוקים הבאים:

כתב התביעה נמסר לנתבע כדין עוד ביום 14.9.10 ופסק הדין נמסר ביום 29.12.11;

האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, אשר הנתבע מודה בקבלתה, נמסרה לנתבע באותה כתובת בה נמסר כתב התביעה;

המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין חלף ולא הוגשה בקשה להארכת המועד;

התובע הסכים לתיקון פסק הדין וצמצמו לסכום פיצויי הפיטורים, חלף הודעה מוקדמת והוצאות המשפט שנפסקו ופסק הדין צומצם בהתאם;

התביעה לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת איתנה, והנתבע לא הציג סיכויי הגנה כלשהם בעניין זה;

ביום 18.4.13 התקיים דיון בבקשה, במסגרתו נחקר הנתבע על תצהירו שניתן בתמיכה לבקשה.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכל המסמכים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות ולהלן טעמי ההחלטה.

מעדותו של הנתבע, עלו בין היתר הדברים האלה:

הנתבע העיד כי לא שינה את מענו במרשם האוכלוסין וכתב התביעה נמסר אפוא במענו הרשום;

לנתבע אין מען רשום או קבוע אחר מלבד המען בו בוצעה המסירה של כתב התביעה;

הנתבע העיד כי הוא בקשר עם בתו, בת ה- 25, המתגוררת עם רעייתו במענו הרשום;