סיון נ' רפאל

החלטה

בקשת רשות להתגונן.

1.המשיב, אשר בבעלותו שני לולים ומכסה אישית לייצור ביצי מאכל, והמבקש התקשרו ביום 31.12.09 בהסכם "לניהול והפעלת לולי מטילות" (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם, המבקש יפעיל את הלולים תוך ניצול מכסת הביצים במלואה ובתמורה ישלם למשיב דמי הפעלה ושימוש במכסה בסך של 8,500 ₪ בצירוף מע"מ (להלן: " דמי ההפעלה"). תקופת ההפעלה נקבעה בהסכם ל- 24 חודשים, החל מיום 1.1.10 ועד ליום 31.12.11.

על פי כתב התביעה, חדל המבקש לשלם את דמי ההפעלה בטרם תום תקופת ההפעלה כנקוב בהסכם ונותר חייב בתשלום דמי הפעלה בגין חודשים יוני 2011 ועד דצמבר 2011, בסך של 69,615 ₪ כולל מע"מ. בנוסף עתר המשיב לחייב המבקש בתשלום עבור פינוי הזבל שנותר לאחר עזיבת המבקש את הלולים, בסך של 3,861 ₪, על פי התחייבותו בהסכם.

2.המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן נתמכת בתצהירו ובתצהיר מר שמואל בן יעקב אשר עבד אצל המבקש בתקופה הרלבנטית.

טוען המבקש בתצהיר כי על אף שתקופת ההפעלה בהסכם נקבעה ל-24 חודשים הרי שבפועל התאפשר לו לעשות שימוש בלולים ובמכסה רק עד לסוף חודש דצמבר 2010, מאחר ובשל העברת מכסות של מגדלים אחרים נמנע ממנו לגדל את העופות והלולים עמדו ריקים במהלך שנת 2011. מאחר והמבקש הסתמך בעת חתימת ההסכם על הצהרות המשיב ומאחר וההסכם הופר הפרה יסודית ו/או סוכל, ביטל המבקש את ההסכם. עוד טוען המבקש הצדדים הגיעו להסדר, באמצעות מר בן יעקב מטעמו של המבקש ובנו של המשיב, לפיו על אף שהלולים עמדו ריקים ולא ניתן היה לגדל בהם עופות או לנצל את מכסת הביצים של המשיב, ישלם המבקש את דמי ההפעלה למחצית הראשונה של שנת 2011 והמשיב מצידו מחל על התשלום בגין המחצית השניה. משכך, טוען המבקש כי תביעה זו מנוגדת להסכם אליו הגיעו הצדדים וכי הסכים לשלם בעבור המחצית הראשונה של שנת 2011 רק לפנים משורת הדין ואך כנגד הסכמת המשיב כי עם ביצוע תשלום זה לא תהיה למי מהצדדים כל טענה או דרישה.

עוד טוען המבקש כי הדרישה לתשלום בגין פינוי הזבל הינה מופרכת וכי פינה הזבל עם סיום עבודתו בלולים.

3.בדיון בפני נחקרו המבקש ומר בן יעקב על תצהיריהם והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה:

4.גרסת המבקש לפיה ההסכם הופר ו/או סוכל ונמנע ממנו לעשות שימוש בלולים ובמכסה אין בה כדי לשמש הגנה כנגד התביעה. מעבר לכך כי אין המבקש טוען בתצהירו כי המשיב הפר את ההסכם ואף לא פירט מדוע, לשיטתו, יש להחיל את סעיף 7.4 להסכם, הקובע את האפשרות לבטל ההסכם במקרה בו לא ניתן יהיה להפעיל את הלולים מחמת כח עליון או מגבלות שתוטלנה על ידי המועצה, הרי שממילא בחקירתו הנגדית קרסה גרסתו מניה וביה.

המבקש אישר בחקירתו כי הסיבה בגינה החליט בחודש ינואר 2011 לעזוב את לולי המשיב ולעבור ללול במושב אמץ הינה שיקול כלכלי גרידא של המבקש. המבקש העיד כי מכסות אותן שכר המבקש מחקלאים אחרים נלקחו ממנו ומשכך לא היה זה כלכלי עבורו להמשיך ולפעול בלולי המשיב בהתאם להסכם. המבקש אישר בחקירתו כי לא נעשה כל שינוי בהתחייבויות המשיב בהתאם להסכם, כי לא היתה מניעה כלשהי להמשיך ולהפעיל את הלולים וכי אף מכסת הביצים של המשיב לא נגרעה ממנו. כך גם העיד מר בן יעקב באשר לנסיבות עזיבת המבקש את לולי המשיב "בגלל כל מיני בעיות כלכליות שנהיו לאילן הוא החליט שכדאי שנפסיק לגדל ונצא משם...". לשאלה האם הפר המשיב את ההסכם בצורה כלשהי השיב מר בן יעקב בשלילה.

מכאן, כי לא היה כל שינוי בין הצהרות המשיב בהסכם עליהן הסתמך המבקש כטענתו לבין המצב בפועל.

יתרה מכך, גם טענת המבקש בתצהיר לפיה התאפשר לו לעשות שימוש בלול ובמכסה רק עד סוף שנת 2010, נסתרה בחקירתו הנגדית של המבקש. ממכתב מטעמו של המבקש המופנה למשיב, נושא תאריך 5.7.11 (מב/1), אשר כותרתו "המשך אחזקת מכסת ביצים", עולה כי עד לאותו המועד עשה המבקש שימוש במכסת הביצים של המשיב ואף ביקש להמשיך ולהשתמש בה עד ליום 31.12.13. מר בן יעקב, אשר חתם על מכתב זה בשם המבקש, אישר כי אכן נעשה שימוש במכסה של המשיב גם לאחר העזיבה את הלולים.

5.עוד טוען המבקש כי הצדדים הגיעו להסדר, באמצעות מר בן יעקב ובנו של המשיב, לפיו על אף שלא ניתן היה לעשות שימוש בלולים ובמכסה בכל שנת 2011 ישלם המבקש בעבור המחצית הראשונה של שנת 2011 והמשיב ימחל מצדו על התשלום בגין המחצית השנייה.

לא ניתן לומר כי טענתו זו של המשיב קרסה לחלוטין בחקירתו על התצהיר, יחד עם זאת טענת הגנה זו בעייתית ומעוררת קושי. להלן טעמיי.

ראשית, אין המבקש טוען כי הגיע בעצמו להסדר עם המשיב אלא מסתמך על טענת מר בן יעקב להסדר אליו הגיע עם בנו של המשיב.

גרסתו של מר בן יעקב להסכמה בין הצדדים לא היתה ברורה וחד משמעית. מר בן יעקב העיד כי נפגש עם אסף, בנו של המשיב, ומסר לו מכתב מאת המבקש לפיו "...אנחנו מבקשים לצאת מהלולים ולהפסיק את ההסכם, ומתחייבים לשלם במשך חצי שנה את המשך השכירות". לטענתו, אינו מוצא עותק של המכתב ואף אינו זוכר אם החתים את בנו של המשיב על מכתב זה. מר בן יעקב אף לא ידע לומר מתי נערכה הפגישה בין הצדדים, האם בטרם עזב המבקש את הלולים או בתקופה לאחר מכן ועד מתי הופעלו הלולים על ידי המבקש.

אין חולק כי בהסכם בין הצדדים נקבע מפורשות כי כל תוספת או שינוי בהסכם ייעשה בכתב בלבד. אמנם, בשלב בקשת הרשות להתגונן ניתן אף להעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב מהטעם כי בית המשפט אינו חוסם הגנת המבקש מטעמי הוכחה בלבד. יחד עם זאת, על מבקש הרשות להתגונן להעמיד גרסה עובדתית מפורטת ביחס להסכמה שניתנה, מועד נתינתה וכיוצ"ב (ראה למשל ע"א 248/99 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ. (WARNER HOME VIDEO (U.K.) LTD.

זאת ועוד, גרסת המבקש ומר בן יעקב לפיהן הסכים המבקש במסגרת ההסדר לשלם בעבור המחצית הראשונה של שנת 2001 על אף שלא נעשה שימוש בלולים ובמכסה, אינה עומדת בקנה אחד עם הראיות שהוצגו בשלב זה לפיהן נעשה שימוש במכסת הביצים לכל הפחות עד ליום 5.7.11.