סיון ואח' נ' ניטצ'ה ואח'

פסק דין

בפני תביעה לשיפוי התובעים בגין נזקים אשר אירעו לרכבם כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 26/9/07.

1. לטענת התובעים, במועד הנקוב עמד רכב התובע 1 בשביל הגישה לחניה בחניון אסותא בתל אביב בעצירה מוחלטת. רכב הנתבע אשר נסע לאחור בשביל גישה מימין לתובע ואשר לא הביט לאחור בעת הנסיעה, פגע בפינה האחורית ימנית של רכב התובעים עם החלק המרכזי של הטמבון האחורי של רכבו. לטענת התובעים, בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך, על הנתבעים ביחד ולחוד לשפותם בגין הנזקים אשר נגרמו לרכבם כפועל יוצא מהתאונה.

2. לטענת הנתבעים, במועד הנקוב אמנם נסע הנתבע 1 לאחור ואולם, גם התובע 1 נסע לאחור מבלי להסתכל ומשכך, פגעו שני הרכבים זה בזה . לטענת הנתבע 1 רכבו פגע בחלק המרכזי של רכב התובע עם החלק הימני הקיצוני של רכבו. לטענת הנתבעים בנסיבות אלו, בהן גם רכב התובע נסע לאחור מבלי לוודא כי הדרך פנויה, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע 1 והנתבע 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן, הוצגו בפני תמונות המתעדות את הנזק לרכבו של התובע.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו. הראיות החיצוניות , במקרה בפני, הן תמונות הנזק אשר נגרמו לרכבו של התובע.

עיון בתמונות הנזק לרכבו של התובע, מעלה כי הנזק לרכבו של התובע מתמקד בחלק הימני האחורי של טמבון רכבו של התובע אשר נמשך לכיוון החוץ .

מיקום הנזק יש בו בכדי לתמוך בגירסת התובע שכן, התובע אמנם טען לפגיעה בחלק האחורי הימני של רכבו בעוד שהנתבע טען כי הפגיעה התמקדה במרכז רכב התובע, אשר בו לא ניתן להבחין בכל פגיעה.

יתרה מכך, אופיו של הנזק – דהיינו משיכת הטמבון לכיוון החוץ אף בו יש בכדי לתמוך בגירסת התובע, הואיל ויש בו בכדי להעיד על כך שאמנם, כטענת התובע, רכבו עמד ללא כל תנועה בשעה שרכב הנתבע נסע לאחור , פגע ברכבו ומשכך, נמשך הטמבון האחורי הימני החוצה.

בנסיבות אלו ומשהראיות החיצוניות תומכות בגרסת התובע ויש בהן בכדי לשלול את גרסת הנתבע, הנני קובעת כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובע ,האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך, על הנתבעים ביחד ולחוד לשפות התובעים בגין הנזקים אשר אירעו לרכבם.

משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים ביחד ולחוד, הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע. לענין זה, תמך התובע את נזקיו בסך של 1150 ₪ באישור חברת הביטוח בדבר תשלום השתתפות עצמית. משכך, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת נזק זה. באשר לתביעת התובע להוצאות הרי שלא הוכחו בפני הוצאות מיוחדות ומשכך, אתחשב בשאלת ההוצאות בפסיקת ההוצאות בגין ההליך המשפט כמפורט בסעיף 8 להלן.

סוף דבר – התביעה מתקבלת. הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעים ביחד ולחוד סך של 1,150 ₪, כן ישאו הנתבעים ביחד ולחוד בהוצאות התובעים ביחד ולחוד בסך של 500 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.