סיווג מספרה לצורך חיובה בארנונה

ערעור מינהלי על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית תל אביב-יפו מיום 29.6.06, לפיה יש לסווג מספרה בסיווג של " בית מלאכה" על פי צו הארנונה של עיריית תל אביב-יפו לשנת 2004.

רקע:

המשיבים הינם בעלי מספרות, אשר סווגו על ידי המערערת כ" בניינים שאינם משמשים למגורים" על פי צו הארנונה. ביום 31.3.04 הגישו המשיבים השגה על חשבון הארנונה משנת 2004, בטענה כי " על פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ 242/02 מנהלת הארנונה של עיריית רעננה נ' מהגר (להלן: " פסק דין מהגר"), שניתן על ידי השופטת דותן ביום 9.9.03 יש לסווג מספרה בצו הארנונה כבית מלאכה ולא כבית עסק". ועל כן, ביקשו לשנות את הסיווג ל" בית מלאכה".

במכתב תשובה ממנהל הארנונה, מר אלי מלאכי, נדחתה ההשגה מהטעם שפסק הדין אינו בבחינת הלכה פסוקה. הפרשנות שניתנה במסגרתו בחנה צו ארנונה שונה מזה של המערערת, והאחרונה דבקה בפרשנות לפיה רק פעילות בעלת אופי ייצורי, במסגרתה נוצר " יש מוחשי חדש", נכללת בגדר סיווג כ" בית מלאכה".

המשיבים הגישו ערר על החלטת מנהל הארנונה, שהתקבל בדעת רוב ביום 29.12.06. בהחלטתה קבעה ועדת הערר כי יש להחיל את המסקנה בפסק דין  מהגר על המקרה הנדון, וגם "תיקון של אברים" בגוף האדם הם בגדר מלאכה. לפיכך על פי ההחלטה, ספר שמקצר, מדביק ומעצב שיער, אינו שונה מסנדלר המדביק סוליה לנעל. מאחר שהמערערת לא הוציאה מגדר בית מלאכה סנדלר, מתקן מכונות-חשמל ומוסך, אין לקבל את הגישה שמתבססת על יצירת יש מוחשי חדש.

ראוי לציין, כי בהחלטות אחרות בעניין סיווג מספרות (ערר 026-06-2004 מיום 31.1.06; ערר 051-06-2004 מיום 29.3.06; וערר 100-04-2004 מיום 30.3.06) שניתנו על ידי ועדת הערר נקבע כי מספרה אינה " בית מלאכה". בהחלטות אלו נקבע כי ניתן להבין את הביטוי " ספר" גם במובן שאינו תואם " בעל מלאכה".

טענות המערערת:

1. הפעילות המבוצעת במספרה הינה פעילות של מתן שירותים גרידא. במספרה ניתן למצוא מגוון שירותים: גזירה; עיצוב; צביעה וכו'. כל לקוח מקבל שירות אישי המותאם לדרישותיו ונתוניו. רק צורת השיער משתנה, אך השיער נשאר דומה במהותו.

2. על פי מבחן השכל הישר, מבחני הפסיקה והמובן הרגיל והמקובל של " בית מלאכה", עסק של מספרה הינו במובהק עסק של מתן שירות ללקוחות. אין מדובר בעסק שמתקיימת בו פעילות ייצורית.

3. המערערת ביססה טענותיה על עמ"נ 405/01 אופנתיון בע"מ נ' עיריית חיפה ואח' (תק-מח 2001(3), 23965). שם נקבע כי גם אם מתקיימת במקום פעילות ייצורית, ברגע שמשלבים בה פעילות מסחר, היא המהווה את עיקר פעולתו.

4. המערערת אף תמכה טיעוניה בעמ"נ 268/05 מנהלת הארנונה בעיריית חדרה נ' מירי סעדה (תק-מח 2005(3), 11911) (להלן: " פסק דין סעדה"). שם נקבע כי אין מדובר בקו ייצור מאחר וכל תספורת עומדת בפני עצמה. מספרה לעולם לא תחשב כמפעל, גם אם תעסיק עשרות ספרים. לדידה, יש לסווג מספרה בדומה לעסקים אחרים המעניקים שירות, כמו עורכי דין, אדריכלים, צלמים וכו'.

טענות המשיבים:

1. מלאכת הספר היא מלאכת ידיים, אשר נעשית על ידי הספר עצמו ובעזרת מכשירים. על פי ההגדרות המילוניות עולה כי הספר אינו עוסק במסחר, ממכר או בשירותים, אלא בעבודת כפיים. עבודת הספר היא אישית, ויש קשר אישי בין הלקוח לבין בעל המלאכה.

2. פעילות המשיבים הינה ייצורית לכל דבר, מתבצע בה תהליך של ייצור ונוצר בה יש מוחשי חדש ומשופר.

3. המערערת מתעלמת מפסק הדין בעניין מהגר הקובע כי סיווג מספרה הוא בית מלאכה, ובעיקר כי כך מסווגים עסקים לתיקון מכשירי חשמל וסנדלריות. סיווג המשיבים כ" בניינים שאינם משמשים למגורים" מהווה הפליה לעומת בתי עסק דומים העוסקים באותו אופי ייצורי.

4. סיווג הארנונה אינו חוקי. המערערת חרגה מהאמור בתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) כאשר הגבילה את סיווג " בית מלאכה" לייצור בלבד.

דיון:

המחלוקת בין הצדדים בעתירה שלפניי הינה מחלוקת פרשנית במהותה. שאלת סיווג הנכס תלויה בתכנים אותם יש ליצוק למונח הבסיסי " בית מלאכה", כפי שהוא מופיע בצו הארנונה של עיריית תל אביב לשנת 2004.

אין זו הפעם הראשונה בה שאלה מדויקת זו מונחת לפתחו של בית המשפט לעניינים מנהליים. שני הצדדים ביססו טענותיהם בנדון על פסקי דין אחרים של בתי המשפט לעניינים מנהליים. המערערת נתלתה  בפסק דין סעדה והמשיבים נתלו בפסק דין מהגר שלעיל.