סידור גט לבני זוג שימשיכו להתגורר באותו משק לאחר הגירושין

בירור העובדות

הגיעו לפני בית הדין בני זוג הנמצאים בפירוד ממושך וביקשו לסדר להם גט. קודם שהגיעו בני הזוג לבית הדין, פנו לבית המשפט כדי שיאשר להם את הסכם הגירושין שחתמו עליו, ואכן בית המשפט אישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין.

מעיון בין בתרי הסכם הגירושין, עלתה שאלה הנוגעת לאפשרות לסדר גט לבני הזוג הניצבים בפנינו.

וזו לשון סעיפי ההסכם הנוגעים לענייננו:

"כל עוד שני הצדדים מסכימים, המשק יישאר בבעלות משותפת, במידה ואחד הצדדים יבקש למכור את חלקו, לצד השני תהיה זכות ראשונה לרכוש את המשק.

כל עוד המשק בבעלות משותפת, הצדדים יחלקו ביניהם בשימוש הנכס, באופן הבא:

1. האישה תחזיק בחלק הקדמי של המשק (לכביש הגישה) בשטח של שניים וחצי דונם (הכוללים את בית המגורים של המשפחה, בו ימשיכו האישה והילדים להתגורר בו, וכן סדנה המשמשת את האישה לצרכי עבודתה).
2. לבעל תהיה זכות שימוש ב[...], הקרוון בו יתגורר הבעל, וכל יתר השטחים החקלאים המרכיבים את המשק. לבעל הזכות [שימוש] לעבד את אדמות המשק ולקבל את פֵרותיו [...]

למען הסר ספק, על אף הסדר השימוש במשק כאמור, הבעלות במשק תוותר, לכל דבר ועניין, כבעלות משותפת של הצדדים ובחלקים שווים. למען הסדר הטוב, מובהר כי הסדר השימוש במשק נקבע רק על מנת לאפשר לשני הצדדים להמשיך ולהתגורר במשק בשיתוף פעולה ולא כדי להוות שינוי כלשהו בזכויות הבעלות של הצדדים במשק."

בית הדין הבהיר לצדדים כי יש בעייתיות בהמשך המגורים באותו המשק לאחר סידור הגט. תגובת בני הזוג הייתה כי שניהם קשורים זה שנים ארוכות למושב ואינם מוכנים לעזוב אותו. לדבריהם, מנהל מקרקעי ישראל אינו מאפשר חלוקה של הנחלה לשניים, ועל כן היה עליהם להגיע לפתרון של בעלות משותפת תוך הסדרי שימוש ביניהם. הצדדים הציגו בפני בית הדין תמונות הממחישות את המרחק הרב בין בית מגורי האישה לבין הקרוואן בו מתגורר הבעל. לדבריהם, מדובר על שטח של כחמישה דונם, שאותו חילקו באמצעות גדר חיה של שורת עצי זית וצמחייה, מפני שהם מעוניינים שכל אחד מהם יחיה בנפרד ובפרטיות מרבית. צד אחד יהיה בשימושה הבלעדי של האישה, שבו נמצא בית המלאכה שלה, וכן בית המגורים שבו היא מתגוררת עם הילדים, ואילו בצד השני מצויה [...] – בשימושו הבלעדי של הבעל, ובקצה המרוחק שוכן הקרוואן בו הוא מתגורר.

לשאלת בית הדין, הסבירו הצדדים כי אין גדר המקיפה את המשק, ובעצם בכל המושב אין גדרות. עוד ציינו, ישנו כביש גישה העובר במקום ומפריד בין המשק המדובר לבין משק שכן.

עומדות בפנינו כמה נקודות שעלינו לברר:

א.  האם יש איסור להמשיך להתגורר בקרבת מקום לאחר הגירושין?

ב.   האם יש חילוק בין גרושה שנישאת לאחר לבין גרושה שטרם נישאה?

ג.   האם מגורים באותו משק דומים למגורים באותה חצר, באותו מבוי או באותה שכונה?

ד.   האם יש בעיה בהמשך הבעלות הממונית המשותפת במשק לאחר הגירושין?

ה.  האם אפשר לסדר גט לבני זוג שידוע כי יתגוררו באופן שאינו תואם את ההלכה לאחר גירושיהם?

בירור הדין